עסק משפחתי | גיליון 1 | נובמבר 2022

3 • 2022 נובמבר • 1 גיליון • עסק משפחתי 1 , גיליון 2022 נובמבר עורכים ראשיים: עו"ד שלום הרשקוביץ פרופ' שחר ליפשיץ עורך אחראי: עו"ד אריאל הולצר רכז המערכת: עו"ד אהוד אפרים עסקמשפחתי מגזין דו-שנתי בנושא העברות בין-דוריות, ניהול משברים משפחתיים-עסקיים וסוגיות בסכסוכי משפחה וירושה

הרשמה לקבלת מגזין עסק משפחתי עו"ד שלום הרשקוביץ ופרופ' שחר ליפשיץ עורכים ראשיים: עו"ד אריאל הולצר עורך אחראי: עו"ד אהוד אפרים רכז מערכת: חברי מערכת: עו"ד שגיא כץ, עו"ד אלדד מלר, עו"ד אוראל אסולין, גב' אמל שחאדה, מר ירדן חפר, גב' אביגיל זייפמן גב' ברכה זילבר :גרפיקה ליווי וייעוץ בקשר עם הפקת המגזין: )FBC & Co. גב' רוני גור, מחלקת פיתוח עסקי, פישר ( גב' דורית לב עריכה לשונית: רמי זרנגר. הבניין בתמונה - בניין ״עזריאלי טאון״, קבוצת עזריאלי צילום שער: גב' רינה נאמן תרגום: )FBC & Co. פישר ( מו"ל: 6492103 , תל אביב 146 דרך מנחם בגין 03-609-1116 פקס: ;03-694-4111 טל': www.fbclawyers.com :אתר הפירמה )FBC & Co. כל הזכויות שמורות לפישר ( ©

3 • 2022 נובמבר • 1 גיליון • עסק משפחתי דבר העורכים הראשיים עו"ד שלום הרשקוביץ ופרופ' שחר ליפשיץ דבר העורך עו"ד אריאל הולצר תכנון משפטי של התוצאות הכלכליות של המוות – לקראת יצירת פרופסיה חדשה פרופ' שחר ליפשיץ שיטת 'ארבעת השלבים' בהעברות בין-דוריות בעסקים משפחתיים – יוצרים מתודולוגיה עו"ד שלום הרשקוביץ סוגיות במיפוי נכסי המשפחה והערכת שווים פרופ' רו"ח הדס גלנדר אתגרים מבניים, אנושיים וניהוליים בעסק המשפחתי ובהעברה בין-דורית ד"ר נאוה מיכאל-צברי צוואות אלקטרוניות – האתגר פרופ' שלי קרייצר-לוי פילנתרופיה בישראל ובעסקים משפחתיים – ניתוח המכשירים השונים לביצוע פעילות פילנתרופית בישראל עוה"ד ירון מהולל ונטלי דוידאי המודל של פיקטה – חברה שממשיכה להמציא מחדש את מודל הבעלות המשפחתית ; שוויץ) Pictet בנק פיקטה ( זרקור עומק בסוגיה משפטית – סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה חברי מערכת המגזין בעריכת עוה"ד אריאל הולצר ואהוד אפרים עדכוני פסיקה חברי מערכת המגזין 04 07 25 36 50 05 14 30 41 55 63

דבר העורכים הראשיים אנו נרגשים וגאים להוציא לאור מגזין משפטי חדש בנושא העברות בין-דוריות, ניהול משברים משפחתיים-עסקיים וסוגיות משפטיות בסכסוכי משפחה וירושה בעלי היבטים כלכליים-מסחריים. עסקים משפחתיים איתנים כבר אינם נחלתם של מתי מעט, ובמהלך השנים פורחים ועולים בתעשייה עוד ועוד עסקים משפחתיים מוצלחים. מטבע הדברים לאור ריבוי הפעילות הכלכלית והמסחרית הענפה בתחום, מתעוררות גם מחלוקות בתוך המשפחה אשר נושאות אופי שונה בכל מקרה, ומחייבות מתן מענה משפטי קונקרטי, ייחודי ומקצועי. כך, תחום העברות בין-דוריות, משברים משפחתיים-עסקיים, וסכסוכי משפחה וירושה כלכליים-מסחריים הפך להיות חזון נפרץ, המייצר דילמות מסחריות, כלכליות ומשפטית בסוגיות רבות ומגוונות. לאור זאת, ראינו לנכון לעשות מעשה ולייסד מגזין משפטי שיהווה אכסניה ראויה לליבון סוגיות בתחום. במגזין יפורסמו מאמרים עיוניים, מאמרי דעה, ומאמרים משפטיים בנושא מפרי עטם של מיטב הכותבים - משפטנים, כלכלנים וחוקרים, וזאת לשם הרחבת האופקים, ליבון סוגיות תקדימיות וסקירת ספרות ופסיקה חדשה בתחום מרתק וחשוב זה. המגזין ישקף, כך אנו מקווים, את התועלת שעשויה לצמוח משיתוף פעולה סינרגטי וכדאי בין כותבים מתחומי ידע ודעת שונים, וכן שיתוף פעולה בין אנשי אקדמיה לאנשי שטח ומעשה. אנו שמחים שקריאתנו נענתה בהתגייסות נלהבת של אנשי מקצוע רבים מהמעלה הראשונה העוסקים בתחום, אשר שמחו לפרסם מאמרים מסוגים שונים בגיליון הראשון של המגזין, וזו לנו הזדמנות טובה להכיר להם תודה נוספת על כך. במקום זה יהיה לנו לכבוד להודות מקרב לב לעורך האחראי, עו"ד אריאל הולצר, לרכז מערכת המגזין, עו"ד אהוד אפרים, לגב' רוני גור על תרומתה הייחודית בקשר עם הפקת המגזין וכן ליתר חברי מערכת המגזין העושים לילות כימים, בחריצות, במסירות, בכישרון רב ובשמחת חיים - הכל כדי שהחזון יקרום עור וגידים וכדי שנפרוץ גבולות, נעשה ונצליח: עו"ד שגיא כץ, עו"ד אלדד מלר, עו"ד אוראל אסולין, גב' אמל שחאדה, מר ירדן חפר ), אשר מבית מדרשה FBC & Co וגב' אביגיל זייפמן. כן נבקש להודות לפירמת פישר (. יוצא לאור מגזין זה. אנו מאחלים לכם קריאה מהנה, עשירה ומחכימה. עו"ד שלום הרשקוביץ )FBC & Co ראש מחלקת העברות בין-דוריות בפירמת פישר (. פרופ' שחר ליפשיץ )FBC & Co אוניברסיטת בר-אילן, יועץ למחלקת העברות בין-דוריות בפירמת פישר (. עורכיםראשיים

דבר העורך מגזין זה שהנכם אוחזים בידיכם הוא פרי יוזמה של מחלקת לקוחות פרטיים, העברות בין-דוריות וניהול סכסוכי משפחה וירושה, בהיבטים כלכליים-מסחריים בפירמת פישר .)FBC & Co.( אנו נעשה כמיטב יכולתנו כדי שמגזין זה יהווה חוד החנית בתחום, כך שבכל גיליון יפורסמו מאמרים מגוונים בהיבטים המשפטיים, הכלכליים וההתנהגותיים של העברות בין-דוריות. הגיליון הראשון מכיל תשעה מאמרים מפרי עטם של משפטנים, כלכלנים וחוקרי ניהול ,פרופ' שחר ליפשיץוהתנהגות ותיקים ומנוסים בתחום. המאמר הראשון בגיליון, מאת מאוניברסיטת בר-אילן, יעסוק בהסדרה משפטית של התוצאות הכלכליות של המוות - לקראת עיצוב פרופסיה חדשה. זהו מאמר דעה מרתק שבו פורש פרופ' ליפשיץ את חזונו בדבר גיבוש תחום זה של העברות בין-דוריות והתחומים הנלווים לו, לתחום משפטי ייחודי. במאמר מפרט פרופ' ליפשיץ את המיומנויות המשפטיות והלבר-משפטיות הנדרשות לצורך התמחות בתחום. , ראש מחלקת העברות בין-דוריות בפירמת פישר עו"ד שלום הרשקוביץמאמרו של ), עוסק במתודולוגיה ייחודית שפיתח עו"ד הרשקוביץ בתחום: שיטת ארבעת FBC & Co.( השלבים בהעברה בין-דורית בעסק משפחתי, אשר מבקשת לייצר מודל המשמש כרפואה מונעת בתחום. , מנהלת מחלקת העברות בין-דוריות בפירמת רואי פרופ' הדס גלנדרמאמרה של , מתמודד עם אתגרים בהערכות שווי כלכליות בעסקים משפחתיים ובהעברות EY החשבון בין דורית, נושא חיוני ורלוונטי לכל עסק משפחתי. עוסק באתגרים מבניים ואנושיים בעסקים משפחתיים ובו ד"ר נאוה צברימאמרה של חולקת ד"ר צברי עם הקוראים הן את תובנותיה המקצועיות בתחום, כמי שייסדה ועומדת בראש מרכז רעיה שטראוס לחקר עסקים משפחתיים בפקולטה לניהול שבאוניברסיטת תל אביב, והן את ניסיונה האישי בנושא. מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן, עוסק פרופ' שלי קרייצר מאמרה של בצוואות דיגיטליות. העיסוק בנושא חדשני זה הואץ מאוד בשנים האחרונות וזאת על רקע הפיתוחים הטכנולוגיים וההתקדמות הדיגיטלית המואצת המתרחשים בעולם. במאמר מנתחת פרופ' קרייצר את מעמדן המשפטי של צוואות דיגיטליות בישראל ובעולם ועוסקת בשאלות נלוות לנושא. , בעלי מומחיות עוה"ד ירון מהולל ונטלי דוידאי מאמרם של ייחודית בתחומי נאמנויות ופילנתרופיה, העומדים בראש ), עוסק FBC & Co. תחומים אלו בפירמת פישר ( בנושא נפוץ בעסקים משפחתיים: פילנתרופיה והנצחת המשפחה. במאמר מוצג מצע משפטי תשתיתי וחיוני בסוגיה זו.

(ז'נבה, שווייץ) מציג את המודל הייחודי שפיתח הבנק להישרדותו ושגשגו של העסק בנק "פיקטה"מאמרו של על סוגיה משפטית חיונית מפרי עטם זרקור עומק המשפחתי – "מודל השותפות". כמו כן, במסגרת המגזין יואר , העוסקת בנושא סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה בתיקים בעלי אופי חברי מערכת המגזיןשל ובה סקירת פסקי דין עדכניים שניתנו בערכאות בתי המשפט בתחומים בפינת פסיקה כלכלי. המגזין נחתם .חברי מערכת המגזיןהרלוונטיים, אשר לוקטה ונערכה גם היא על ידי זו ההזדמנות לציין כי אל מלאכת עריכת המגזין הצטרף מומחה בעל שם מהבולטים והמובילים בישראל בתחום המשפחה והירושה על כל היבטיו, פרופ' שחר ליפשיץ, אשר לאחרונה החל לשמש כיועץ למחלקת לקוחות פרטיים, .)FBC & Co העברות בין-דוריות וניהול סכסוכי משפחה וירושה, בהיבטים כלכליים-מסחריים בפירמת פישר (. פרופ' ליפשיץ הוא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן, ושימש בעבר גם כדיקאן הפקולטה. כמו כן הוא מכהן כראש מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי באוניברסיטת בר-אילן. לא תהא זו הגזמה לומר כי בעבודתו, במחקריו, במאמריו ובספריו, פרופ' ליפשיץ כותב מחדש את דיני המשפחה והירושה במשפט הישראלי. תרומתו של פרופ' ליפשיץ למחלקה בכלל ולמגזין "עסק משפחתי" בפרט לא תסולא בפז, וזו הזדמנות טובה לברך אותו בברכת הצלחה ולהכיר לו תודה על פעולותיו לקידום ההוצאה לאור של המגזין שבידיכם. אני תקווה כי הקריאה בגיליון זה תהא מהנה, מחכימה ומעשירה בעבורכם. עו"ד אריאל הולצר עורך

7 • 2022 נובמבר • 1 גיליון • עסק משפחתי א פתח בסיפור קצר. לפני יותר מעשור בעת שניהלתי את המרכז למשפט מסחרי באוניברסיטת בר אילן, הצגתי לוועד המנהל של המרכז תוכנית השתלמות בנושא תכנון משפטי של התוצאות הכלכליות של המוות. חברי ההנהלה הציעו לשנות את הכותרת להשתלמות בנושא "צוואות וירושות". אלא שחברי ההנהלה שגו. דיני הצוואות והירושות הם רק ענף משפטי אחד מבין מגוון רחב של ענפי משפט שיועץ משפטי אחראי חייב להבין בהם בטרם יעסוק בתוצאות הכלכליות של תכנון משפטי של התוצאות הכלכליות של המוות – לקראת יצירת פרופסיה חדשה הפקולטה למשפטים אוניברסיטת בר אילן, יועץ למחלקת לקוחות פרטיים והעברות בין דוריות בעסקים משפחתיים, )FBC & Co. פירמת פישר ( פרופ' שחר ליפשיץ צילום: רמי זרנגר

2022 נובמבר • 1 גיליון • עסק משפחתי • 8 המוות, הן בהיבט התכנוני והן בהיבט ההתדיינות. במאמר שלהלן אבקש לפתח, להרחיב ולהדגים השקפה זו. אעשה זאת באמצעות ניתוח והצגה של מעגלים משפטיים אחדים אשר כולם נחוצים לצורך תכנון משפטי מיטבי של התוצאות הכלכליות של המוות. , דיני הצוואות והירושות עומדים במעגל הראשון . כך למשל, דיני המעמד האישי בממשק צמוד לצד המעגל הראשוני של היורשים על פי דין כולל במרבית המקרים את בני הזוג והילדים. אולם הגדרת בן זוג במשפט הישראלי אינה מובנת מאליה. אכן הכול יסכימו שמי שנישא בנישואים דתיים שנוהלו על ידי אורגן מוסמך של המדינה נחשב כנשוי. אף לגבי הנישאים בנישואים אזרחיים מחוץ לישראל, חרף מחלוקת תיאורטית האם הם נחשבים כנשואים לכל דבר, קיימת פסיקה של בית המשפט העליון הקובעת שלצורך דיני הירושה דינם אולם מה מעמדם של מי שנישאו בנישואים 1 כנשואים. פרטיים בישראל שלא באמצעות הרבנות? לכאורה הגדרת "נשואים" בחוק הירושה מכוונת לדין המהותי, ואם כך, ובהנחה שהנישואים הפרטיים נערכו בהתאם להלכה או אפילו יצרו ספק נישואים, הרי שהם מחייבים לצורך המשפט האזרחי. עם זאת, קיימות בפסיקה גם רמי ז ות בכי ו ו נ ים מנוגדים, ונכון להיום אין בנושא הכרעה ברורה. שאלה נוספת מתעוררת בנוגע לבני זוג המקיימים יחסי זוגיות ללא נישואים 55 רשמיים כלל. סעיף לחוק הירושה מחיל לכאורה את דיני הירושה על פי דין גם על ידועים בציבור. אולם מי מוגדר במשפט הישראלי .)2006 , פסק הדין של השופט ברק ( 726 )3 פלוני נ' פלוני, פ"ד סא( 9607/03 ראו בע"מ 1 ) ולאחרונה נידון בהרחבה בהקשר ליפשיץ הידועים בציבור)(להלן: 2005( 93-94 הידועים-בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה שחר ליפשיץ 2 .)ליפשיץ ירושה) (להלן: 2022 מו ( " פורום עיוני משפטלדיני הירושה שחר ליפשיץ "מיהו בן זוג: הערות להגדרת בן זוג בהצעת חוק הירושה בו הוכרו בני זוג שהתגוררו בדירות סמוכות כידועים בציבור. לעניין משך זמן קצר ראו פלוני נ׳ פלונית) ש) (להלן: 4.5.2010 (נבו פלוני נ' פלונית 3497/09 בע"מ 3 ); אף פסקי דין נוספים של בתי המשפט הדיוניים מתייחסים לכמה חודשים של קשר אמיר נ׳ זגר) (להלן: 16.09.1991 (נבו אמיר נ' זגר 3696/90 ת"ע (מחוזי ת"א) .)26.02.2018 (נבו 18 , פס' א.א נ' י.ח 20528-03-15 כמינימום הנדרש לצורך דיני הירושה. ראו למשל ע"ע (משפחה י-ם) .)בלאו נ׳ פוזש) (להלן: 2000 פסק הדין של השופט טירקל ( 376 )4 , נד(בלאו נ' פוזש 1717/98 ע"א 4 ); ע"מ (מחוזי חי') ש.א. ואח׳ נ׳ ש.ט) (להלן: 07.10.2018 פסק הדין של השופטים שוחט ואטדגי (נבו ש. א. ואח' נ' ש.ט 11700-12-16 עמ"ש (מחוזי ת"א) 5 .)פלונית נ׳ אלמונית) (להלן: 13.06.2007 (נבו פלונית נ' אלמונית 306/06 כידוע בציבור? הפסיקה מציגה דרישה לחיים משותפים ולקיום משק בית משותף אשר מלווה בהכרה חברתית כבני-זוג. אולם בשונה משיטות משפט אחרות, המשפט הישראלי לא קבע תנאי סף נוקשים כגון תקופה מינימלית של חיים משותפים, קיומו של חשבון בנק משותף או בהקשרים מסוימים יצר 2 כתובת פורמלית משותפת. בית המשפט את התחושה שהמבחן הסובייקטיבי הממוקד בכוונת הצדדים הוא הקובע לצורך הגדרת בני-זוג כידועים בציבור, וזאת אפילו אם לא התקיימו תנאי סף אובייקטיבים המעידים על קיום משק בית משותף כגון חיים משותפים באותה דירה במשך תקופה לעומת זאת, בפסקי דין אחרים, כאשר 3 ממושכת. התקיימו רכיבים אובייקטיביים של חיים משותפים, קבע בית המשפט שהצהרות ברורות ואפילו הסכמים שבהם שללו הצדדים את מעמדם כידועים בציבור אינם יכולים לחתור כנגד המעמד האובייקטיבי ועל כן נדרשת צוואה תקפה כתנאי לשלילת זכויות הירושה של הידועים לאחרונה דן בית המשפט המחוזי במקרה של 4 בציבור. ידועים בציבור שקבעו במפורש בהסכם ממון שאינם חפצים להוריש את רכושם זה לזה אך לא עשו זאת בדרך של צוואה. בפסק הדין הוצעו שלוש עמדות שונות לגבי תוקפו של ההסכם אך לא התקבלה 5 בנושא הכרעה ברורה. עמדתי האישית היא שמוסד הידועים בציבור בישראל נועד בראש ובראשונה לתת מענה למי שאינם ה על פי הנישואים הדתיים (כגון מצבים של פסולי חיתון) וכן לבני זוג הנמנעים מנישואים דתיים מסיבות

9 • 2022 נובמבר • 1 גיליון • עסק משפחתי אידיאולוגיות. על רקע עמדה זו ביקשתי להבחין בין מצבים אלה ובין מצבים של ידועים בציבור שאינם נשואים מבחירה מטעמים אוניברסליים כאלה ואחרים, כגון אי-הרצון למסד את הקשר וליטול על עצמם מחויבות משפטית זה כנגד זה. ביחס לאחרונים השוואה מוחלטת של מעמד הידועים בציבור למעמד הנשואים אינה מכבדת את בחירתם שלא משום כך לשיטתי, כאשר בני הזוג בעצמם מבהירים שאינם 6 להינשא. מעוניינים בקשר משפטי מחייב בכלל או לעניין הירושה בפרט, אזי אין לכפות עליהם מחויבות שלא בחרו בה או לדרוש מהם פעולה פורמלית אולם כאמור, בפסיקה 7 כגון חובה לערוך צוואה כתנאי למימוש רצונם. הובעו דעות שונות בנושא וייעוץ משפטי אחראי בנושא זה מחייב בקיאות עמוקה של הניואנסים הקיימים בפסיקה. ידועים בציבור הם בני זוג שמן הבחינה הסוציולוגית מתפקדים כנשואים אך לא נישאו באופן פורמלי. הצד השני של המטבע עוסק בבני זוג נשואים כדין שנפרדו פרידה של קבע אך לא התגרשו. בשנים האחרונות הועלו בספרות המשפטית הצעות על פיהן יש להתייחס בהקשרים שונים ובכללם דיני הירושה, לפרידה בין בני זוג נשואים כגירושים גם אם לא הושלם הליך גירושין פורמלי בפועל. הצעה זו נדחתה בעבר בבית המשפט העליון אך היא כלולה בתזכיר הצעת חוק הירושה שפורסם לאחרונה, וקיימת גם פסיקה דיונית שפעלה ברוח זו. עם זאת, קיימת גם פסיקה נוגדת המתעקשת על גירושים פורמליים. דעתי האישית שאותה הצגתי במאמר נרחב שפורסם לאחרונה, היא שיש להכיר בפירוד ממושך כגירושים רק במקרים שבהם מסורב גט נפטר והסרבן הוא המבקש לרשת אותו מכוח ירושה לפי דין, ולכן אין אולם 8 לאפשר זאת כדי שחוטא לא יצא נשכר; אך לא במקרה ההפוך. כאמור, גם בהקשר זה העמדה הקיימת של הדין הישראלי אינה ברורה די הצורך. גם שאלת ההורות המשפטית היא מורכבת ממה שנראה במבט ראשון, ובמקרים רבים יש לתת את הדעת למעמדן של זכויות הירושה של ילד כלפי בן זוגו של ההורה הביולוגי, כגון במקרים שבהם לא נערך אימוץ רשמי אך בן הזוג טיפל בילד כהורה לכל דבר ועניין. מורכבות דומה מתקיימת במקרה של ילד שנולד מתרומת זרע כך שרק אחד מן ההורים הוא ההורה הביולוגי וההבנה של ההורים הייתה ששני בני הזוג ישמשו כהורים אך עניין ההורות המשפטית לא הוסדר כדבעי. מקרים של בני זוג מאותו מין מעוררים לעיתים גם טענות להורות עמדה זו אומצה על ידי חלק משופטי 71-89 , בעמ' 2 , לעיל ה"ש הידועים בציבור ראו ליפשיץ 6 העליון והיא מנחה רבות מן הפסיקות הדיוניות בנושא. .2 , לעיל ה"ש ליפשיץ ירושה להרחבה בנושא ראו 7 ראו בנושא זה שחר ליפשיץ ״גירושים ללא מדיניות גירושים: על ההסדרה האזרחית הראויה של 8 ); לעמדה שונה ראו פנחס שיפמן ״זוגיות יחד ולחוד – 2021( 1 מה עיוני משפט "גירושים למעשה"" .)זוגיות יחד ולחוד ) (להלן: שיפמן 2021( 345-344, ,341 כד משפט ועסקים אוטונומיה בתוך אינטימיות״ " דיני הצוואות והירושות הם רק ענף משפטי אחד מבין מגוון רחב של ענפי משפט שיועץ משפטי אחראי חייב להבין בהם בטרם יעסוק בתוצאות הכלכליות של המוות, הן בהיבט התכנוני והן בהיבט ההתדיינות. "

2022 נובמבר • 1 גיליון • עסק משפחתי • 10 משולשת שנדונו בהקשרים שונים לאחרונה במשפט הישראלי, והם צפויים להשפיע בעתיד גם על דיני הירושה. המסגרת הנוכחית של מאמר זה אינה מאפשרת לי להרחיב בנושא זה שעשויה להיות לו השלכה משמעותית על התכנון הכלכלי של המוות ועל העיסוק במשפטי בתוצאותיו. דיני הרכוש דיני הצוואות והירושות עומדים בממשק מול במעגל השני , זאת משום שעל פי הוראות חוק הירושה בטרם יחולק העיזבון הזוגי 9 זכאי בן הזוג לקבל את חלקו על פי חוק יחסי ממון או הסכם ממון. חוק יחסי ממון קובע הסדר של שיתוף זוגי, המכונה בחוק "איזון משאבים", לגבי נכסים שנרכשו על ידי מי מהצדדים במהלך הנישואים כתוצאה מעבודתו, אולם הוא מחריג מן השיתוף נכסים מלפני הנישואים כמו גם ירושות ומתנות שהתקבלו במהלכם (נכסים אלה מכונים "הנכסים החיצוניים"). עם זאת, בפסיקה ובספרות המחקר התעוררו התלבטויות רבות באשר למעמד השבחות של נכסים פרטיים ופירותיהם כגון דמי שכירות. נוסף לכך, במהלך מורכב ומפותל פיתחה הפסיקה את הלכת השיתוף הספציפי המאפשרת בתנאים מסוימים להחיל את השיתוף הזוגי גם על הרכוש החיצוני. מדובר בעיקר על שיתוף ספציפי בדירת מגורים, אך במצבים מסוימים הייתה הכרה בשיתוף גם של הגם שהחוק אינו 10 רכוש עסקי שאינו בר איזון על פי חוק יחסי ממון. מציין זאת במפורש, במקרה של בני זוג ידועים בציבור חל הסדר דומה, לפיו זכותו של ידוע בציבור על פי חזקת השיתוף קודמת לחלוקת הירושה. לנוכח זכויותיו של בן הזוג מכוח איזון משאבים, חזקת שיתוף, שיתוף ספציפי או כתובה – כל חלוקת רכוש בעת מוות מחייבת התחשבות, ולכן גם היכרות מעמיקה עם זכויות בן הזוג מכוח דיני הרכוש הזוגי. כך למשל תכנון כלכלי של המוות שיסתפק בעריכת צוואה של הבעלים שהזכויות בנכס רשומות על שמו, חושף את הבעלים הרשום או את יורשיו על פי הצוואה, לתביעות של בן הזוג מכוח דיני הרכוש הזוגי. נוסף לכך, לגבי הרכוש הכפוף לטענה אפשרית של שיתוף ספציפי, יש צורך בתכנון מוקדם שיתייחס לשינויים אפשריים בהתנהלות הצדדים, כגון השקעה משותפת בנכס שהוגדר בהסכם כפרטי, אך כזו שתהפוך 11 את הרכיב המושבח וייתכן שגם את הנכס כולו למשותף. שמהווה מעגל השלישי לכל העניינים הללו השלכה משמעותית על ה ממשק שבין דיני הירושה לדינים אחרים העוסקים בתכנון הכלכלי של .(להלן: חוק הירושה) 1965 ) לחוק הירושה התשכ"ה- 4 ) ו- ( 3( 104 ו- 11 ראו סעיפים 9 .)2016 פרקים ד-ה ( השיתוף הזוגי להרחבה ראו שחר ליפשיץ 10 לטענות אפשריות לפיה נכס שהוגדר בהסכם ממון כפרטי הפך למשותף ברבות השנים ראו 11 ) (להלן: ששון נ' ששון).וכן בהקשר אחר ראו 2005( 596 )5 , נט(ששון נ' ששון 7687/04 למשל ע"א .)20.04.2021 (נבו מנהל מיסוי מקרקעין ת"א נ' בלנק 4298/18 ע"א " עד כה, הצטמצמתי אך ורק בצד המשפטי וביקשתי להבהיר עד כמה מורכבת ורב תחומית היא המיומנות המשפטית הנדרשת ממתדיין וממתכנן של העברת הון משפחתי. "

11 • 2022 נובמבר • 1 גיליון • עסק משפחתי .הסכמי ממוןהמוות – והוא הממשק בין דיני הצוואות ל בין שתי המערכות הללו קיים הבדל דרמטי. צוואה אינה דורשת הסכמה או אפילו ידיעה של בן הזוג ובכל מקרה ולנוכח החשיבות המכרעת שמייחס הדין הישראלי לרעיון חופש הציווי, היא נתונה בכל עת לשינוי חד צדדי על ידי המצווה. לעומת זאת, ויתור על זכויות רכושיות של בן הזוג מחייבת הסכם ממון חתום על ידי שני בני הזוג שיאומת ויאושר בהתאם לקבוע בחוק יחסי ממון. הסכם כזה לאחר שנכרת בהסכמת שני בני הזוג, מחייב הסכמה של שני בני הזוג לצורך שינויו או ביטלו. עניין זה מוביל אותנו לאחת הסוגיות המורכבות שהמשפט הישראלי מתמודד עמן לאחרונה. על פי סעיף לחוק הירושה התחייבות של אדם לגבי ירושתו בטלה. 8 הפרשנות המקובלת לסעיף בפסיקה היא שלא רק הסכמים הנוקטים במפורש בלשון ירושה יהיו בטלים, אלא גם כל הסכם הקובע הסדר שייכנס לתוקפו במקרה מוות יהיה בטל. לעומת זאת, חוק יחסי ממון מאפשר לקבוע בהסכם ממון הסדרים העוסקים בפקיעת הנישואים עקב גירושין או מוות. עניין זה מעורר התחבטות קשה במקרים נפוצים מאד שבהם קובעים צדדים בהסכם ממון הסדרים כלכליים העוסקים במוות, כגון הסדר לפיו בעת מוות הצדדים לא ירשו זה את זה (במאמרים אקדמיים כיניתי סוג הסכמים זה כ"הסכמי הדרה"); או מקרים שבהם קובעים הצדדים הסדר רכוש אחד לעת פרידה והסדר אחר המיטיב יותר עם השורד, במקרה של מוות (סוג זה כיניתי: "הסכם הענקה"); ואולי ההסדר הנפוץ ביותר הוא זה שבו מתחייבים בני הזוג להוריש את רכושם זה לזה או לילדיהם המשותפים. כאמור, דיני הצוואות מאפשרים למצווה לשנות את צוואתו ובכך הם אינם מאפשרים הסתמכות על הסדרים מהסוג המתואר ככל שהם מעוגנים בצוואה. דיני הצוואות ההדדיות מהווים חריג לדיני הצוואה הרגילים והם מספקים פתרון חלקי למקרים הללו. עם זאת, בסופו .)2014 (ינואר 33 1 א הון משפחתי שחר ליפשיץ "הסדרה חוזית של יחסי הממון בין בני הזוג לעת מוות" 12 .)13.04.2021 (נבו פלוני נ' פלונית 1811/20 בע"מ 13 .)2015( 439 מה משפטים להרחבה ראו אדם חפרי-וינוגרדוב "דין הנאמנות בישראל: מאבני נגף לאבני חן?" 14 צפוי להתפרסם על נקודות אלה עמד לאחרונה רם ריבלין במאמרו החדשני "תיקון חוק הירושה: חלקו של בן-הזוג במותו של אדם, בין דיני הירושה לדינים אחרים" 15 .)2023( פורום עיוני משפט .)1999( 88 )1 , פ"ד נה(היועץ המשפטי לממשלה נ' לישיצקי 4660/94 לחוק הירושה, והדיון הרחב בע"א 33 ,28-29 ראו סעיף 16 של דבר הם מאפשרים לכל צד לחזור בו מן הצוואה בחיי בן הזוג בהודעה לבן זוגו וכמו כן הם מאפשרים לבן הזוג השורד לשנות את צוואתו לאחר מות המוריש בכפוף לכך שיחזיר את מה שקיבל בהתאם לצוואה. על רקע זה רבים מבקשים לתת תוקף להסדרים מהסוג המתואר באמצעות חוזה. בנושא זה קיימות כמה גישות משפטיות שמסגרתו המוגבלת של המאמר הנוכחי אינו מאפשר עם זאת, אציין כי לאחרונה עסק בית המשפט 12 לפורטן. העליון בנושא אולם למרבה הצער הוא לא הפיג את 13 הערפל בדבר תוקפם של הסדרים חוזיים כאלה. דיני הוא ממשק משמעותי הקיים בין המעגל הרביעי לשתי המערכות המשפטיות שבהם עסקנו: הנאמנויות ההורשה והרכוש הזוגי. בעבר, העיסוק המשפטי בנאמנויות היה נחלתם של מעטים והוא התמקד בהיבטי המס. אולם כיום, דיני הנאמנות הופכים יותר ויותר משום כך על עורכי 14 למכשיר מרכזי להעברה בין דורית. הדין העוסקים בתכנון כלכלי של המוות להכיר היטב דינים אלה. ברם, במקרים רבים מתעורר מתח בין דיני הנאמנות לדיני ההורשה. כך למשל, יצירת נאמנות אינה דורשת מסמך בכתב ובוודאי שאינה נדרשת לעמוד במבחנים הפורמליים הנוקשים שמציב חוק הירושה בפני עריכת צוואה. לפחות באופן פורמלי נאמנות לא כפופה לכללים המוכרים של השפעה בלתי הוגנת החלים על צוואה. האם משמעות הדבר שהקמת נאמנות יכולה להיות מסלול עוקף צוואה או שניתן להחיל על דיני הנאמנות מגבלות שמקורן בדיני הירושה בדרך של 15 היקש? מתח בין מערכות הדינים הללו שכבר נדון בפסיקת בית המשפט העליון, מתגלה לגבי הסדרים המותירים את חלוקת העיזבון להחלטתם של אחרים. הסדרים כאלה פסולים על פי חוק הירושה הדורש שהצוואה תהיה מעשה אישי, אך אפשריים על פי דיני הנאמנויות והם אף רווחים מאד בכל הנוגע להקדשים או להסדרים 16 בעלי גוון פילנתרופי.

2022 נובמבר • 1 גיליון • עסק משפחתי • 12 אבקש לציין מספר מקרים שמעוררים מתח משמעותי זה אשר מתקיים בין דיני הנאמנויות ובין דיני הרכוש הזוגי. האם תוכל בת זוג שאינה רשומה כבעלים של נכס, למחות בדיעבד על העברת רכיבים משמעותיים מן הרכוש המשפחתי לנאמנות אם לא הסכימה לכך בזמן אמת? או שמא מדובר בפעילות עסקית לגיטימית, והבעלים הרשום אינו מחויב בקבלת הסכמה מבת זוגו לגביה? האם על הסכם ממון בין בני זוג להתייחס לנכסים המצויים בנאמנות על אף שבאופן משפטי הם אינם בבעלות בני הזוג? כיצד ניתן לממש את השותפות הזוגית לגבי נכנסי הנאמנות במקרה של גירושים וכיצד ניתן לאכוף את השיתוף בהינתן העצמאות הניתנת לנאמנים והעובדה שמרבית הנאמנויות מתנהלות במדינות נוספות? הפסיקה בנושאים אלה עודנה בראשית דרכה ועשויה להיות לה השלכה משמעותית על תכנון כלכלי 17 ראוי של העברות בין דוריות. ,המעגל החמישי קיים בין דיני הירושה ובין ממשק נוסף הנחשבים על פי חוק דיני הביטוח והביטחון הפנסיוני, בעבר עמדו מלומדים על 18 הירושה כנכסים לבר עיזבון. דיס-הרמוניה בין דינים אלה ובין דיני הירושה ועל התנגשויות אפשריות בין הכללים הרגילים העוסקים מבלי להיכנס 19 בקביעת מוטבים ובין דיני הצוואות. לפולמוס בכללותו, אציין שבית המשפט העליון עסק באפשרות להחיל את ההגנות הקיימות על צדדים חלשים בדיני הירושה גם בהקשרים של קביעת מוטבים בקופות גמל או ביטוחים הנחשבים על פי החוק לנכסים לבר עיזבון או בהקשר להעברת כספים בהשפעה של מוטב לחשבונות הללו, אך הפסיקה לא הגיעה למסקנה חד 20 משמעית. הרלוונטי במיוחד לעסקים משפחתיים מעגל שישי .)2022 נב (צפוי להתפרסם ב משפטים ראו אדם חפרי-וינוגרדוב ורם ריבלין "השימוש בנאמנות בהקשר יחסי הממון בין בני זוג: אתגרים ופתרונות" 17 לחוק הירושה. 147 ראו סעיף 18 ). לפסיקה עדכנית בנושא ראו 1992( עיוני משפט יז ראו למשל דודי שורץ "שינוי המוטב בקופת גמל ובביטוח חיים – דיסהרמוניה בחקיקה ובפסיקה ויישובה" 19 .)08.01.2007 (נבו עיריית פתח תקוה נ' עמותת נחלת ראובן ע"ש הרב זרח ראובן ברוורמן זצ"ל פתח תקוה 523/03 ה"פ (מחוזי ת"א) .)2007( 661 )2 פ"ד סב(הולצברג נ' מירז, 4377/04 ראו בע"א 20 .)2014 (נבו פלונית נ' פלוני 8974/12 ) וכן בפסיקה מאוחרת יותר ראו בע"מ 1981( 197 )4 , פ"ד לה( טקסטיל בע"מ 9 ברדיגו נ' ד.ג.ב 39/80 ראו ד"נ 21 .)2014( )1 הון משפחתי א( להרחבה ראו יהודה סביר, אבירם הנדל ואוהד כצנלסון "על ירושה, חופש החוזים התאגידי ומה שביניהם" 22 .)18.08.2022 (נבו לוסקין נ' גבעות עולם נפט בע"מ 94/20 ראו ע"א 23 489/78 ; ע"א 309 )3 לט( וייס נ' מילר 689/82 ע"א 726 )3 , פ"ד מא(הדרומי נ' אסיאס 390/85 ; ע"א 477 )1 פ"ד מה( אזולאי נ' אזולאי 103/89 ראו למשל ע"א 24 . 401 )1 , פ"ד לה(סנוב נ' סנוב לדינים הנוספים שבהם דיני התאגידיםהוא הממשק בין עסקנו. המקרה המוכר מכולם קשור בהסדרי בעלי מניות העוסקים בפקיעת המניות לעת מוות או בהסדרים הקובעים מגבלות על עבירות המניות לבני משפחה במקרים של גירושין ומוות. למרות שלכאורה הסכמים לחוק הירושה, בית המשפט 8 אלה סותרים את סעיף העליון ובעקבותיו גם בתי המשפט הדיוניים, הכירו עם זאת, 21 בתנאים מסוימים בהסדרים אלה כתקפים. יש צורך לנסחם באופן שיהלום את פסיקת בית המשפט 22 המכירה בהסכמים אלה כחריג להסדר הכללי. ממשקים אחרים בין דיני התאגידים לדיני ההעברות הבין דוריות קשורים למקרים שבהם כחלק מהסדר בין דורי, מבקשים הצדדים להסדיר העברות של תפקידים מסוימים בחברות לבני המשפחה. כיצד משתלבים כללים כאלה עם כללי הממשל התאגידי הקיימים הן בחברות פרטיות ובוודאי בחברות ציבוריות? פסיקה שניתנה בבית המשפט העליון אשר הגבילה את האפשרות של בעלי מניות להקנות לאחד מהם שיקול דעת מוחלט בעניינים מקצועיים שונים בשל החשש מפני הגבלת שיקול הדעת של דירקטוריון החברה, ממחישה את הקושי בהקשר באופן כללי נדרשות מיומנות והבנה מעמיקה הן 23 זה. של דיני הממשל התאגידי והן של דיני הירושה והרכוש הזוגי כדי לגבש הסכמים העונים על הדרישות של כל ענפי המשפט הללו ולצורך ישוב המתח שבין הממשל התאגידי לממשל המשפחתי. במקרים של עסקאות נדל"ן מורכבות או כאלה הכפופות להסדרים מיוחדים כגון כאשר מדובר במקרקעין התיישבותיים הכפופים ל"הסכם המשולש" בין המדינה, היישוב והבעלים, נדרש המתכנן להתאים 24 את הוראות "ההסכם המשולש" להסדר הבין דורי.

13 • 2022 נובמבר • 1 גיליון • עסק משפחתי תוצאות מסלכל התחומים שאותם הזכרתי קיימות אותן יש להביא בחשבון בשלב התכנוני וכמובן שהם . בהקשר האחרון משפט בין לאומי פרטימושפעים מכללי יש לציין שכללי המשפט הבין לאומי הפרטי העוסקים החוזים והקניין אינם 26 הרכוש הזוגי, 25 בדיני הירושה, זהים. אם כך, לסיווג הראוי של השאלה המשפטית השלכה משמעותית על הכללים שיוחלו. עד כה, הצטמצמתי אך ורק בצד המשפטי וביקשתי להבהיר עד כמה מורכבת ורב תחומית היא המיומנות המשפטית הנדרשת ממתדיין וממתכנן של העברת הון משפחתי. אולם מעבר להיבט המשפטי, עסקים משפחתיים בכלל והעברות בין דוריות של עסקים משפחתיים ושל הון משפטי בפרט, הם נושא מורכב מבחינה אנושית, כלכלית וניהולית. ברמה הבין-אישית הדור הראשון המייסד נדרש להעביר את המושכות לדור השני ולאחר מכן לדור השלישי בדרך שעלולה לעורר מתחים בין-דוריים' כמו גם מתחים פנימיים של "היורשים הממשיכים" בינם לבין עצמם. ברמה הכלכלית מתעוררת השאלה כיצד להבחין בין הצרכים המקצועיים של העסק לצרכים המשפחתיים, בין הרצון להמשיך את המסורת של עסק משפחתי אחד ובין הצורך לפצל ולאפשר התפתחות ופריצה אישית. בהיעדר תכנון הולם או כפי ראו הפרק השביעי לחוק הירושה. 25 ששון נ' וראו גם עניין 573 )3 , פ"ד נ(נפיסי נ' נפיסי 1558/94 , אולם ראו דנ"א 1973 ראו פרק שני: הסדר איזון המשאבים לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג- 26 .11 , לעיל ה"ש ששון שמכנה זאת שותפי מן הפרקטיקה עורך דין שלום הרשקוביץ "רפואה מונעת", לא פלא שאחוזים ניכרים מן העסקים המשפחתיים אינם שורדים את המעבר לדור השני והשלישי. נוכח מורכבותו של התחום והאתגר הטמון בו, כאשר ביקשו ממני עוה"ד רובי בכר ואמיר חן, ראשי פירמת ) ושות', ועורך דין שלום הרשקוביץ, ראש FBC פישר ( מחלקת לקוחות פרטיים והעברות בין דוריות בפירמה, ומי שפיתח מתודולוגיה פרקטית ייחודית לגיבוש אמנות משפחתיות, להצטרף למשרדם כיועץ למחלקה, נרתמתי בשמחה. מאז הצטרפותי אנו עמלים על שיתוף פעולה בין האקדמיה לאנשי השדה לצורך גיבוש התחום כפרופסיה מקצועית אקדמית בין תחומית בתוך המשפט ורב תחומית עם תחומים אחרים מחוץ למשפט. לצורך זאת, לצד עיסוק שוטף בתחום הן בהיבט התכנוני והן בהיבט הייצוג בבתי משפט, אנו מפתחים מערך הדרכה ייחודי לעוסקים בתחום והגיליון הראשון של המגזין שבפניכם מדגים דרך נוספת של גיבוש העוסקים בתחום והפיכתו לפרופסיה. בפן האישי אני רואה בתחום זה את אחד התחומים המשמעותיים ביותר במשפט ומקווה לתרום לפיתוחו בתקופה הקרובה, הן בפורום זה והן במסגרות נוספות.

2022 נובמבר • 1 גיליון • עסק משפחתי • 14 מבוא ע סקים משפחתיים הם עמוד השדרה של הכלכלה הישראלית, כמו גם של הכלכלה העולמית. כמחצית מהחברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב הן חברות בשליטה משפחתית. הבורסה לניירות ערך אף השיקה מדד מיוחד המיועד לחברות אלה, מדד "ת"א-פמילי". שיטת 'ארבעת השלבים' בהעברות בין-דוריות בעסקים משפחתיים – יוצרים מתודולוגיה עו"ד שלום הרשקוביץ ראש מחלקה לקוחות פרטיים, העברות בין-דוריות בעסקים משפחתיים וסכסוכי משפחה וירושה בהיבטים כלכליים - מסחריים צילום: כפיר זיו

15 • 2022 נובמבר • 1 גיליון • עסק משפחתי מה הם אם כן עסקים משפחתיים? עסקים משפחתיים הם אלו המצויים בשליטתם של ראש משפחה מייסד או של בני אותה משפחה. כפועל יוצא מאופיים, עסקים משפחתיים מבקשים ושואפים להעביר את העסק המשפחתי לדורות הבאים. הדור המייסד של העסק המשפחתי מעוניין בשימור העסק ובהנחלתו לדורות הבאים מתוך תחושה ששימור העסק המשפחתי הוא שימור מורשתו ומפעל חייו. הדורות הבאים, מטבע הדברים, מעוניינים ליהנות מפירות העץ שנטעו הדורות המייסדים. במרוצת השנים התגבשו בעולם מנגנונים שונים מנקודות מבט שונות, לביצוע העברות בין-דוריות של עסקים משפחתיים. היבט מרכזי ביקש להתמודד עם אתגרי המס הכרוכים בהעברות מסוג זה, ובמנגנונים ובמבנים המשפטיים הנדרשים כדי לטפל בתחום זה. על אף מאמצים רבים המושקעים בהעברות הביןדוריות, הסטטיסטיקה העולמית הבוחנת את הישרדותם של עסקים משפחתיים, עגומה. מחקרים מלמדים כי רק כשלושים אחוז מהעסקים המשפחתיים עוברים לבני הדור השני ורק כעשרה אחוז מבני הדור השלישי זוכים ליהנות מפרי עמלם של הדורות שקדמו להם. כאמור, במקרים רבים עוסקים מתכנני העברות בין דוריות בניסיון לחסוך בעלויות מס בתהליך ההעברה. על אף האמור, נדמה כי מתכנני ההעברות טרם הפנימו את הצורך לנסות ולמנוע את המס הכבד מכול – מיסוי ריאלי של שבעים עד תשעים אחוז – שהוא הסיכוי לאובדן העסק. למס כבד זה נלווים במקרים רבים סכסוכי משפחה וירושה מרים וכואבים המובילים לקריסת המשפחה, בד בבד עם קריסתו המצערת של העסק המשפחתי. בשונה ממדינות כארצות הברית או בריטניה, ישראל היא מדינה צעירה וכפועל יוצא מכך, מרבית העסקים המשפחתיים בישראל קיימים שני דורות או פחות ורק מיעוטם קיים שלושה דורות או יותר. מציאות זו עתידה להשתנות בשנים הקרובות נוכח המעבר הבין-דורי הצפוי בישראל בעשור הקרוב, אשר במהלכו יעברו עסקים רבים מידי בני הדור הראשון והשני לדורות השני והשלישי (ואף הרביעי). מעבר כה מסיבי של עסקים משפחתיים לבני הדורות הממשיכים צפוי לגרום לסכסוכי משפחה וירושה רבים הנובעים כולם מהכשלים האינהרנטיים הקיימים בהעברות בין-דוריות שעליהם אבקש לעמוד להלן. בעשור האחרון החלו לפעול בישראל נותני שירותים מגוונים ומצוינים בתחום ובהם: עורכי דין, יועצים אסטרטגיים, רואי חשבון, משרדי מולטי פמילי אופיס, פסיכולוגים ארגוניים ואחרים וכל אחד מהם פועל בשיטותיו ובדרכיו בניסיון לפתור בעיות המתעוררות בהעברות בין-דוריות. עם זאת, עד היום טרם הוצגה מתודולוגיה סדורה והוליסטית הכוללת סל פתרונות מלא ומובנה שאותו אפשר להביא אל שולחן קבלת ההחלטות המשפחתי מתוך מבט כולל, ולאפשר לבני ובנות הדור הממשיך להסדיר את הליך ההעברה מתוך מבט המביא בחשבון הן את צרכיו של העסק המשפחתי והן את רצונותיהם, צרכיהם ומאווייהם של בני המשפחה לדורותיה. אנו סבורים שמתודולוגיה סדורה כזו תאפשר לעסקים משפחתיים להצליח במאבק בסטטיסטיקה ולהגן על העסקים שנבנו בעמל כפיים על ידי בני הדור המייסד לטובת הדורות הבאים, כמו גם תאפשר להגן על שלום המשפחה ועל היחסים המשפחתיים החשובים גם הם לבני הדור המייסד ככלי שאין שני לו בשימור מורשתם. בדיוק לשם המאבק בסטטיסטיקה ומתוך ניסיון להגן על עסקים משפחתיים ולהביא לשגשוגם, פיתחנו בשנים האחרונות מתודולוגיה סדורה והוליסטית להעברות בין-דוריות בעסקים משפחתיים שאותה נציג בפניכם ". מתודולוגיה זו שיטת ארבעת השלביםבמאמר זה: " פותחה על בסיס הניסיון המצטבר שהתגבש במשרדנו בניהול הליכי העברה בין דורית לצד ניהול סכסוכים משפחתיים, כמו גם על בסיס הידע המסחרי והתאגידי הרחב שהצטבר במשרדנו במהלך למעלה משישים שנות פעילותו. נוכח חשיבותה של המתודולוגיה, אנו מציגים אותה מוצגת כ-"קוד בפניכם באופן פומבי ומלא. המתודולוגיה פתוח" ואנו מזמינים את כל העוסקים במלאכה להעביר לנו את תגובותיהם והערותיהם כדי שנוכל להמשיך להעשיר ולשכלל את המתודולוגיה ולחלוק אותה עמכם, . אנו גם מזמינים אתכם לפתח עמיתינו בקהילה המתהווה את המתודולוגיה באופן עצמאי כדי שלרשות הפועלים בתחום רגיש זה, הנמצא עדיין נמצא בראשית דרכו

Made with Digipage

RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==