הכיוונים: היא מתרחבת (אפילו מעבר לרוחבה של "דלת הכניסה" לפי "מבחן הברווז – דור שני"); אך היא 15 גםמצטמצמת– והכלבהתאםלאומדדעתםשלבני הזוג. "מבחן הברווז – דור שלישי" למעשה מגשים את הרעיון העומד ביסוד מוסד הידועים – גישה ליברלית המכבדת את זכותם של הפרטים לבחור את אורח החיים המתאים תוך הימנעות מכפיית 16 להם ולהסדיר את חייהם כרצונם, מוסד משפטי ומערכת זכויות וחובות, מקום שבני זוג לא בחרו בכך. "מבחן הברווז – דור שלישי" מגביר את הוודאות, השנייה, היציבות וההרמוניה המשפטית (בוודאי בהשוואה ל"מבחן משוםשהוא מייצר הגדרה ממוקדת 17 הברווז – דור שני"), באשר לשאלה שעומדת ביסוד "דלת הכניסה" למוסד הידועים בציבור, וזאת באופן אחיד ביחס לכלל הזכויות 18 והחובות. "מבחן הברווז – דור שלישי" הפך את מוסד השלישית, הידועים בציבור ל"מעין סטטוס" מבחינה מעשית. ודוק, השופטת וילנר הבהירה בזהירות כי דה־יורה הכרה בבני זוג כידועים בציבור אינה מקנה להם מעמד של "מעין־ עם זאת דה־ 19 נשואים" ואינה משנה את הסטטוס שלהם. פקטו, יצירתהגדרהאחידהכ"דלתכניסה" למוסדמשמעותה המעשיתהיאשהכרהבבני זוג כידועיםבציבור, גוררתעמה 20 מניה וביה החלה של כלל החובות והזכויות, כמו סטטוס. תוצאה זו מנוגדת לתפיסה שהייתה מקובלת בעבר, כי מעמד הידועים בציבור אינו דומה לסטטוס, מהבחינה שאין בהכרה בבני זוג כידועים בציבור כשלעצמה כדי המשמעות המעשית היא שינוי 21 להקנות זכויות וחובות. השיטה הדו־שלבית שהייתה מקובלת בעבר, אשר לפיה תחילה יש לבחון האם בני הזוג הם ידועים בציבור, ורק ככל ששאלה זו נענתה בחיוב, יש לבדוק בכל מקרה ומקרה האם החוק או ההלכה הרלוונטיים חלים על בני על פי "מבחן הברווז – דור שלישי" המבחן הפך 22 הזוג. להיות חד־שלבי ועם ההכרה בבני זוג כידועים בציבור, יש להחיל עליהם את כלל החובות והזכויות החלות על שינוי זה אינו עומד 23 בני זוג נשואים, ללא בדיקות נוספות. בחלל ריק, אלא הוא מתיישב ומקבע כהלכה עמדות 24 דומות שהובעו בפסיקה בעבר. .12 , פס' 8 , לעיל ה"ש 3323/23 ; רע"א 33-32 . שם, פס' 15 .28-27 , בעמ' 7 , לעיל ה"ש הידועים בציבור (התשל"ג); ליפשיץ 483 ,459 ג עיוני משפט. ראו דניאל פרידמן "הידועה בציבור בדין הישראלי" 16 ,– פרשנות החקיקה פרשנות במשפט כרך שני. על חשיבותה של אחדות והרמוניה במשפט ועל חובת השופט לשאוף להרמוניה נורמטיבית ראו אהרן ברק 17 .)1993( 591 ,473-472 ,341-339 ,327-326 .10 , פס' 8 , לעיל ה"ש 3323/23 ; רע"א 31 , פס' 2 , לעיל ה"ש 5096/21 . רע"א 18 .11 , שם, פס' 3323/23 . רע"א 19 .10 , שם, פס' 3323/23 ; רע"א 32 ו- 26 , פס' 2 , לעיל ה"ש 5096/21 . רע"א 20 שטייניץ 356/78 ); ע"א 1962( 112-111 ,102 , פ"ד טז מדינת ישראל נ' פסלר 384/61 ); ע"א 2003( 227 ,213 )2 פ"ד נח(פלונית נ' פלוני 8256/99 . ראו רע"א 21 2000/97 ); ע"א 1985( 685 ,673 )1 , פ"ד לט(כהן נ' היועץ המשפטי לממשלה 640/82 ); ע"א 1979( 558 ,556 )3 פד"א לג( נ' קרן גמלאות של חברי אגד בע"מ .)2001( 35 ,12 )1 , פ"ד נה(לינדורן נ' קרנית קרן לנפגעי תאונות דרכים .)2003( 316-315 ,309 )5 , פ"ד נז(מנהל מס שבח מקרקעין נ' לבנון 2622/01 . ראו ע"א 22 . בהקשר זה מעניין לציין את עמדתו של פרופ' ליפשיץ. לשיטתו, מחד גיסא, מודל חוזי עלול לפגוע בזכויות הצד החלש הזקוק להגנת המשפט; אך מאידך 23 גיסא, מודל של סטטוס המטיל על ידועים בציבור את דיני הנישואים באופן כפוי וגורף – גם בניגוד לרצונם – אינו מתאים לזרמי חשיבה ליברליים מודרניים (ראו פורום עיוני משפט 11-13 ; שחר ליפשיץ "מיהו בן זוג: הערות להגדרת בן זוג בהצעת חוק הירושה" עמ' 148-147 , בעמ' 7 , לעיל ה"ש הידועים בציבורליפשיץ מו (התשפ"ב)). הפתרון של השופטת וילנר מתמודד באופן ראוי לטעמנו עם הקשיים משני צידי המתרס שמעלה פרופ' ליפשיץ – הוא מכבד את רצון בני הזוג ומונע כפיית חובות וזכויות, מקום שבני הזוג לא ביקשו לקיים קשר המקים חובות וזכויות, אך גם מגן על הצד החלש – ראשית, משום שהוא מכיל מבחן חוזי ), באופן 11 , פס' 8 , לעיל ה"ש 3323/23 ; רע"א 30 , פס' 2 , לעיל ה"ש 5096/21 רחב, לרבות הסכמות במשתמע והסכמות מכללא הנלמדות מהנסיבות (ראו רע"א המונע מבן הזוג החזק להתכחש להסכמתו להטלת חובות וזכויות, מקום שבו התנהגותו מלמדת אחרת; ושנית, משום שעם ההכרה בבני זוג כידועים בציבור הוא מחיל עליהם רשת זכויות וחובות רחבה כמעין סטטוס ובכך חוסך מבן הזוג החלש את הצורך להוכיח את זכויותיו בכל עניין ועניין מחדש. ). בהקשר זה מעניין לציין את עמדת השופט אילן שראה 29.8.2013 (נבו אלמוני נ' אלמונית 4751/12 . ראו למשל עמדת השופט (כתוארו אז) עמית בבע"מ 24 : "...אי אפשר לומר שאין לדברים שבפסק־דין זה כל השלכה על סטטוס הידועה 43 לעיל, בעמ' 21 , ה"ש לינדורןאת הנולד כבר לפני עשרים וחמש שנים, בעניין בציבור, מפני שכל פסיקה, כמו כל דבר חקיקה, שמכירה בזכותה של הידועה בציבור, ומשווה את זכותה לזכות של בן־זוג נשוי כדת וכדין, יש בה משום חיזוק מעמדה. בכל הזדמנות כזאת יש עוררין על תוספת חיזוק זו". 110 2026 ינואר 4 עסק משפחתי גיליון
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==