כי הכול נעשה בשקיפות ובידיעת משפחתו של המנוח. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי המנוח היה כשיר לערוך צוואות והסכמים מבחינה קוגניטיבית, אך פסל , וכן את הסכמי ההלוואה והסכם החיים 6–3 את הצוואות המשותפים, בקובעו כי נערכו בהשפעה בלתי הוגנת, בעושק, בכפייה ובניצול חולשתו של המנוח. כמו כן נקבע כי המנוח היה תלוי במערערת, במיוחד לאור מצבו הרפואי והצורך בהשתלת כליה, וכי המערערת הייתה מעורבת באופן מהותי בעריכת הצוואות וההסכמים. בכל הנוגע לצוואתו השנייה של המנוח קבע בית המשפט כי לא הוכחה מעורבות חריגה של המערערת, וכי היא תקפה ומשקפת את רצונו האחרון. על פסק דין זה הוגשו שני ערעורים לבית המשפט האחד בידי המערערת, שדרשה לקיים את המחוזי: הצוואה השישית ואת ההסכמים; והשני בידי המשיבים, שדרשו לפסול גם את הצוואה השנייה ולקיים את הצוואה הראשונה בלבד. בערעור טענה המערערת כי בית המשפט לענייני משפחה שגה כאשר פסל את הצוואות המאוחרות ואת ההסכמים. לטענתה הממצאים שנקבעו אינם עולים בקנה אחד עם העדויות והראיות, ולא התקיימו התנאים להשפעה בלתי הוגנת, לעושק או לכפייה. היא הדגישה כי המנוח היה צלול, עצמאי ומודע, פעל בליווי משפטי, שינה את צוואותיו כמה פעמים והתייעץ עם בני משפחתו. היא טענה כי יושמה שלא כהלכה, וכי לא 9 הלכת "החוטים השזורים" היה מקום לפסול את הצוואות או ההסכמים. המשיבים טענו כי יש לדחות את ערעור המערערת, וכי בית המשפט לענייני משפחה צדק בקביעותיו בדבר תלות המנוח במערערת, השפעה בלתי הוגנת וניצול חולשתו. הם אף טענו כי היה מקום לפסול גם את הצוואה השנייה ולקיים את הצוואה הראשונה בלבד. עוד הדגישו המשיבים את רצף הצוואות, את הגדלת חלקה של המערערת בכל אחת מהן ואת מעורבותה המהותית בעריכתן. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המערערת ודחה את . בפסק דינו קבע המחוזי כי המנוח היה ערעור המשיבים כשיר לערוך צוואות והסכמים, כי לא הוכחה השפעה בלתי הוגנת מצד המערערת בצוואה השישית או בקודמותיה, וכן שלא נמצא כי המערערת ניצלה את מצוקתו של המנוח או פעלה בניגוד לרצונו. עוד נקבע כי הצוואה השישית נערכה לאחר שיקול דעת, בליווי עורך דין ובידיעת בני משפחה נוספים, והיא משקפת את רצונו החופשי של הלכת "החוטים השזורים" יושמה בהרחבה יתרה המנוח. בבית המשפט קמא, ואין להחילה כאשר לא הוכחה עילה . לא היה מקום לפסול את עצמאית לפסילת הצוואה כמקשה אחת, במיוחד כאשר לא הוגשה 5–3 הצוואות בקשה לקיומן ולא התקיים הליך תקין בעניינן. המשיבים לא היו צד להסכמי ההלוואה ולחיים המשותפים, ולא הייתה להם זכות עמידה לתבוע את ביטולם; גם לגופם לא הוכח פגם מהותי. עקרון חופש הציווי מחייב את כיבוד רצון המת, כל עוד לא הוכחה עילה ברורה לפסילת הצוואה או ההסכמים. לאור האמור נקבע כי הצוואה השישית וההסכמים תקפים, ויש לקיימם. ערעור המשיבים נדחה, והמשיבים חויבו בהוצאות המערערת. ירושה על פי דין פלוני נ' בית הדין השרעי לערעורים 5132/22 בג"ץ / פלוני נ' בית הדין 5132/22 בפסק הדין שניתן בבג"ץ דן בית המשפט העליון 10)2024 (יוני השרעי לערעורים (א) לחוק הירושה. 14 (בשבתו כבג"ץ) בפרשנותו של סעיף ילדו של מוריש שמת לפניו והשאיר ילדים, החוק קובע כי " הילדים יורשים במקומו, ועל דרך זו יורשים ילדים של כל אחד מקרובי המוריש שמת לפניו; הוראות אלה לא יחולו כאשר המוריש הניח בן זוג וכן הורים או הורי הורים כאמור ". סוגיה נוספת שנדונה היא (א), או אחד מאלה 11 בסעיף זכותם של נכדים לרשת את סבם כאשר אימם (בתו של המנוח) נפטרה לפניו. המנוח הלך לעולמו והותיר אחריו אלמנה ותשעה ילדים. . הלכת "החוטים השזורים" משמשת כלי עזר לבחינת טענת השפעה בלתי הוגנת. ההלכה מתבססת על התרשמות ממארג של נסיבות, שכל אחת מהן בפני 9 עצמה עשויה להיות רק "קצה חוט" או עילה נקודתית. אולם כאשר "החוטים" הללו נשזרים יחד, הם יוצרים תמונה כוללת המצביעה על השפעה בלתי הוגנת. .)30.6.24 (נבו פלוני נ' בית הדין השרעי לערעורים 5132/22 . בג"ץ 10 146 2026 ינואר 4 עסק משפחתי גיליון
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==