11 • 2022 נובמבר • 1 גיליון • עסק משפחתי .הסכמי ממוןהמוות – והוא הממשק בין דיני הצוואות ל בין שתי המערכות הללו קיים הבדל דרמטי. צוואה אינה דורשת הסכמה או אפילו ידיעה של בן הזוג ובכל מקרה ולנוכח החשיבות המכרעת שמייחס הדין הישראלי לרעיון חופש הציווי, היא נתונה בכל עת לשינוי חד צדדי על ידי המצווה. לעומת זאת, ויתור על זכויות רכושיות של בן הזוג מחייבת הסכם ממון חתום על ידי שני בני הזוג שיאומת ויאושר בהתאם לקבוע בחוק יחסי ממון. הסכם כזה לאחר שנכרת בהסכמת שני בני הזוג, מחייב הסכמה של שני בני הזוג לצורך שינויו או ביטלו. עניין זה מוביל אותנו לאחת הסוגיות המורכבות שהמשפט הישראלי מתמודד עמן לאחרונה. על פי סעיף לחוק הירושה התחייבות של אדם לגבי ירושתו בטלה. 8 הפרשנות המקובלת לסעיף בפסיקה היא שלא רק הסכמים הנוקטים במפורש בלשון ירושה יהיו בטלים, אלא גם כל הסכם הקובע הסדר שייכנס לתוקפו במקרה מוות יהיה בטל. לעומת זאת, חוק יחסי ממון מאפשר לקבוע בהסכם ממון הסדרים העוסקים בפקיעת הנישואים עקב גירושין או מוות. עניין זה מעורר התחבטות קשה במקרים נפוצים מאד שבהם קובעים צדדים בהסכם ממון הסדרים כלכליים העוסקים במוות, כגון הסדר לפיו בעת מוות הצדדים לא ירשו זה את זה (במאמרים אקדמיים כיניתי סוג הסכמים זה כ"הסכמי הדרה"); או מקרים שבהם קובעים הצדדים הסדר רכוש אחד לעת פרידה והסדר אחר המיטיב יותר עם השורד, במקרה של מוות (סוג זה כיניתי: "הסכם הענקה"); ואולי ההסדר הנפוץ ביותר הוא זה שבו מתחייבים בני הזוג להוריש את רכושם זה לזה או לילדיהם המשותפים. כאמור, דיני הצוואות מאפשרים למצווה לשנות את צוואתו ובכך הם אינם מאפשרים הסתמכות על הסדרים מהסוג המתואר ככל שהם מעוגנים בצוואה. דיני הצוואות ההדדיות מהווים חריג לדיני הצוואה הרגילים והם מספקים פתרון חלקי למקרים הללו. עם זאת, בסופו .)2014 (ינואר 33 1 א הון משפחתי שחר ליפשיץ "הסדרה חוזית של יחסי הממון בין בני הזוג לעת מוות" 12 .)13.04.2021 (נבו פלוני נ' פלונית 1811/20 בע"מ 13 .)2015( 439 מה משפטים להרחבה ראו אדם חפרי-וינוגרדוב "דין הנאמנות בישראל: מאבני נגף לאבני חן?" 14 צפוי להתפרסם על נקודות אלה עמד לאחרונה רם ריבלין במאמרו החדשני "תיקון חוק הירושה: חלקו של בן-הזוג במותו של אדם, בין דיני הירושה לדינים אחרים" 15 .)2023( פורום עיוני משפט .)1999( 88 )1 , פ"ד נה(היועץ המשפטי לממשלה נ' לישיצקי 4660/94 לחוק הירושה, והדיון הרחב בע"א 33 ,28-29 ראו סעיף 16 של דבר הם מאפשרים לכל צד לחזור בו מן הצוואה בחיי בן הזוג בהודעה לבן זוגו וכמו כן הם מאפשרים לבן הזוג השורד לשנות את צוואתו לאחר מות המוריש בכפוף לכך שיחזיר את מה שקיבל בהתאם לצוואה. על רקע זה רבים מבקשים לתת תוקף להסדרים מהסוג המתואר באמצעות חוזה. בנושא זה קיימות כמה גישות משפטיות שמסגרתו המוגבלת של המאמר הנוכחי אינו מאפשר עם זאת, אציין כי לאחרונה עסק בית המשפט 12 לפורטן. העליון בנושא אולם למרבה הצער הוא לא הפיג את 13 הערפל בדבר תוקפם של הסדרים חוזיים כאלה. דיני הוא ממשק משמעותי הקיים בין המעגל הרביעי לשתי המערכות המשפטיות שבהם עסקנו: הנאמנויות ההורשה והרכוש הזוגי. בעבר, העיסוק המשפטי בנאמנויות היה נחלתם של מעטים והוא התמקד בהיבטי המס. אולם כיום, דיני הנאמנות הופכים יותר ויותר משום כך על עורכי 14 למכשיר מרכזי להעברה בין דורית. הדין העוסקים בתכנון כלכלי של המוות להכיר היטב דינים אלה. ברם, במקרים רבים מתעורר מתח בין דיני הנאמנות לדיני ההורשה. כך למשל, יצירת נאמנות אינה דורשת מסמך בכתב ובוודאי שאינה נדרשת לעמוד במבחנים הפורמליים הנוקשים שמציב חוק הירושה בפני עריכת צוואה. לפחות באופן פורמלי נאמנות לא כפופה לכללים המוכרים של השפעה בלתי הוגנת החלים על צוואה. האם משמעות הדבר שהקמת נאמנות יכולה להיות מסלול עוקף צוואה או שניתן להחיל על דיני הנאמנות מגבלות שמקורן בדיני הירושה בדרך של 15 היקש? מתח בין מערכות הדינים הללו שכבר נדון בפסיקת בית המשפט העליון, מתגלה לגבי הסדרים המותירים את חלוקת העיזבון להחלטתם של אחרים. הסדרים כאלה פסולים על פי חוק הירושה הדורש שהצוואה תהיה מעשה אישי, אך אפשריים על פי דיני הנאמנויות והם אף רווחים מאד בכל הנוגע להקדשים או להסדרים 16 בעלי גוון פילנתרופי.
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==