31 • 2022 נובמבר • 1 גיליון • עסק משפחתי כאשר לפני כארבעים שנה החלו חוקרים של עסקים משפחתיים ויועצים לעסקים אלה לכתוב על התופעה הייחודית והמורכבת של משפחות עסקיות, נהגו רבים מהם לצטט בראש המאמר את המשפט הפותח מהרומן "אנה קארנינה" מאת לב טולסטוי: "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. אך המשפחות האומללות – אומללות הן כל אחת על פי דרכה". במאמר זה ברצוני לטעון כי על אף שזהו משפט פיוטי, שייתכן שנכון לגבי משפחות באופן כללי, הוא איננו נכון למרבית המשפחות העסקיות. טענתי היא שהאומללוּת או האתגרים המונחים לפתחן של משפחות המנהלות יחד עסקים ונכסים, גם הם דומים למדי זה לזה, או שלפחות אפשר לשרטט בכל המשפחות העסקיות, דפוסים אחדים החוזרים על עצמם. אסקור כאן בקצרה אתגרים מרכזיים אחדים שאיתם צריכות משפחות עסקיות להתמודד ואפרט את היתרונות והחסרונות בכל אתגר. אתגרים אלה משותפים לכל המשפחות, על אף שהמשפחות שונות זו מזו, באות מתרבויות שונות, רקעים שונים ועסקים שונים. דומיננטיות המייסד בכל התרבויות ובכל העסקים המשפחתיים, מייסד העסק הוא דמות משמעותית ודומיננטית. על אף שיש גם נשים מעטות המקימות עסקים, במרבית המקרים זהו גבר שהצליח כנגד כל הסיכויים להקים מיזם מצליח. הוא זה שהתגבר על התחלות קשות של מוצר ושוק, של מתנגדים ומתחרים, והמאבק בדרך להקמת עסק מצליח חישל אותו והקנה לו ביטחון עצמי. גם אם מרכיב מסוים של מזל ומקריות תרם להצלחתו של העסק, הרי שרק המתמידים והחזקים שורדים את מאבקי ההקמה. לכן אין להתפלא אפוא שהמייסדים הם על פי רוב דמויות ריכוזיות. הם מדברים עם כל הדרגים בארגון וכל ההחלטות עוברות דרכם, הם בטוחים שכל התשובות מצויות בכף ידם וכי הם שולטים בעסק ובמשפחה. – דמותו הדומיננטיות של היזם והעובדה יתרונות שהוא בקיא בכל רזי העסק מאפשרת תהליך מהיר של קבלת החלטות ללא עיכובים בדרך לביצוע. יתרונות נוספים הם הניסיון הרב שצבר היזם בדם, יזע ודמעות, וכן העובדה שהוא פועל מתוך ידע שנצבר לאורך זמן רב. – יזמים דומיננטיים מנהלים עסקים בריכוזיות חסרונות מוחלטת. אין החלטה שלא עוברת דרך היזם, אין ישיבה בעסק שהוא איננו משתתף בה. כפועל יוצא, רוב הידע הארגוני מרוכז אצלו, ופונקציות ארגוניות היקפיות כגון רכש, יצור, כספים וכדומה הן פונקציות חלשות יחסית. נוסף לכך, המייסד מזדהה בדרך כלל עם הארגון ועם היצירה שלו באופן כזה שהוא אינו מתכנן העברת סמכויות או כוח לדור הבא, והוא גם איננו מתכוון לפרוש. מייסדים מעדיפים "לדהור אל השקיעה", כלומר, הם יעדיפו לפרוש מן העולם בעודם בתפקיד ניהולי מלא ולא רגע קודם לכן. במצב כזה, הארגון ודור ההמשך לרוב אינם מוכנים כראוי לתפקיד בעת ההעברה עצמה. דור שני מחפש משמעות הדור השני שנולד לתוך העסק הצומח, מתמודד כל חייו עם הצורך להוכיח את עצמו. הסביבה וגם בן הדור השני עצמו, רואים בו "נסיך" שנולד לתוך הצלחה של אחרים, עם כפית כסף או זהב. בני ובנות הדור השני מתקשים להתמודד עם צילו של הדור הראשון, הם מחפשים משמעות (בין אם כמי שיש להם ערך עצמאי בעסק המשפחתי, ובין אם מחוץ לעסק המשפחתי) ונתונים במצב שבו לעולם משווים אותם למייסד. מיקומם הכרונולוגי של בני הדור השני במשפחה וגורמים נוספים כמו מגדר, משפיעים גם הם על בני הדור השני, באופן המעלה שאלות נוספות כגון: האם זאת חברה מסורתית שבה הבן הבכור צריך להמשיך את העסק? האם גם בנות יכולות? האם יש מקום בעסק לכל הבנים? האם העסק צומח במהירות מספקת כך שכל משפחות דור ההמשך יוכלו להתפרנס ממנו? – המשכיות עסקית הנובעת מכך שיש דור יתרונות המשך, מספקת גאווה משפחתית לאורך דורות. כמו כן כאשר העסק עובר בהצלחה מדור לדור, מועבר ידע רב מאב לבן. – במצבים שבהם אין המשכיות עסקית (או חסרונות שהיא אינה מיטבית) ולא מתבצעת העברה בין דורית: דור המשך שנכנס לעסק לא מבחירה אלא כהכרח וחובה; דור המשך שמחפש ביטוי עצמי ולא בטוח בעצמו; מצב שבו דור ההמשך אינו מתאים ואינו רוצה לנהל את העסק.
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==