2022 נובמבר • 1 גיליון • עסק משפחתי • 42 במדינת ישראל לארגונים ללא מטרות רווח התקבלו מאנשים פרטיים. כך למשל, דו"ח המכון למשפט שעסק 2016 ופילנתרופיה באוניברסיטת תל אביב משנת 76% בתרבות הנתינה והתרומה בישראל, מצא כי מהישראלים תורמים כיחידים, בכסף או בשווי כסף, .₪ סכום כולל של כשישה מיליארד יש שיטענו שאין להתפלא מהנתון הגבוה שכן מצוות הצדקה מעוגנת היטב במסורת ישראל מדורי דורות. אחרים ייחסו את סכום התרומות הגבוה לעובדה שמדינת ישראל היא אומת הסטארטאפ הנמצאת בעשורים האחרונים בשגשוג כלכלי יוצא דופן. ולראיה, בישראל חיים כמאה ושבעים אלף מיליונרים ומעל לחמישים מיליארדרים. מאידך, לפי דו"ח המכון למשפט מהתורמים היחידים תורמים 20% ופילנתרופיה, רק מהתורמים תורמים מעל 2.3% בשנה ורק ₪ מעל אלף .₪ עשרת אלפים מדינת ישראל, כמו מדינות רבות בעולם, משקיעה מאמץ ניכר כדי לתמרץ יחידים לתרום מכספם באמצעות הכרה בתרומתם כהוצאה מוכרת לצורכי מס בשיעור ₪ 9,517,000 מסכום התרומה ועד לתקרה של 35% של בשנה, ובלבד שהתרומה ניתנה למוסד ציבורי שהוכר על ידי רשות המיסים וועדת הכספים של כנסת ישראל כמזכה את התורמים לו בניכוי התרומה כהוצאה לצורכי לפקודת מס 46 מס (הכרה זו ניתנת למוסד מכוח סעיף ההכנסה. כדי למנוע מצב של מיסוי הפעילות הפילנתרופית עצמה אשר לה תרמו היחידים, המדינה פוטרת את המוסד הציבורי מתשלום מס על רווחיו מגיוס תרומות וגם מקיום פעילותו הפילנתרופית, ובלבד שהוא ) לפקודת מס הכנסה 2(9 מקיים את הוראות סעיף . קרי, מוסד ציבורי יהיה 1961 [נוסח חדש], התשכ"אפטור ממס על הכנסותיו, ובלבד שלא הושגו מעסק של המוסד הציבורי או מדיבידנד, ריבית והפרשי הצמדה ששולמו על ידי חבר-בניאדם שבשליטת המוסד הציבורי; אם חברים בו לפחות שבעה חברים (עמותה), בעלי מניות (חברה לתועלת הציבור) או נאמנים (הקדש ציבורי) שרובם אינם קרובים זה לזה; הוא פועל למען מטרה ציבורית שעניינה דת, תרבות, חינוך, עידוד התיישבות, מדע, בריאות, סעד או ספורט ונכסיו והכנסותיו משמשים להשגת המטרה הציבורית בלבד. במילים אחרות, המדינה מעודדת בעלי הון לתרום לארגונים שלא למטרות רווח כדי להגשים מטרות ציבוריות ופוטרת הן את הארגון והן את תורמיו מתשלום מיסים. ואכן, בשנים האחרונות מבקשים בעלי הון רבים יותר לתכנן ולמסד את מתן התרומות שלהם כדי שיוכלו לבנות אסטרטגיית שינוי ארוכת טווח ובה בעת ליהנות מתמריצי המס המוענקים. לשם השגת מטרות אלה באופן מובנה ולטווח ארוך, יש צורך בתשתית משפטית מותאמת שתיתן מענה לצרכים, למאפיינים ולחזונם של בעלי ההון. בישראל קיימים מכשירים משפטיים שונים לניהול פעילות פילנתרופית ועליהם נעמוד במאמר זה. לבחירת המכשיר המשפטי הנכון חשיבות רבה שכן מכשיר משפיע לא רק על אופן מתן התרומה והשימוש שאפשר לעשות בה, אלא גם על היכולת לערב בני משפחה נוספים בפעילות הפילנתרופית האסטרטגית, בהפעלת השליטה והניהול בה ועוד. במאמר זה ננתח את המכשירים השונים על יתרונותיהם וחסרונותיהם. עמותה רשומה (ע"ר) המכשיר המשפטי הראשו ן והנפוץ ביותר הוא עמותה רשומה. עמותה יכולה להתאגד לשם ביצוע כל מטרה ציבורית אשר חבריה מבקשים לקדם, אך כדי ליהנות מהטבות המס המפורטות לעיל עליה לפעול אך ורק למען אחת או יותר מהמטרות הבאות: דת, תרבות,
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==