49 • 2022 נובמבר • 1 גיליון • עסק משפחתי באמצעות תרומה ישירה לגופים מלכ"ריים אחרים המבצעים בעצמם את הפעילות. תרומה שכזו לגוף לפקודת מס הכנסה, המכיר 46 שיש לו אישור לפי סעיף בתרומות לגוף כהוצאה מוכרת של התורם, מעניקה לתורם הטבת מס ומאפשרת לו לבצע את הפעילות הפילנתרופית שלו ללא כל צורך להקים גוף מלכ"רי ייעודי. במקרה כזה התורם אינו צריך להגיש דין וחשבון לרשויות ולצד שלישי כלשהו, ובכלל זה ועדת ביקורת, מבקר פנימי או רואה חשבון מבקר, וכמו כן הוא אינו צרך לחשוש מהשאלה אם התרומה מקיימת את הוראות הדין או לאו. נזכיר כי באפשרות זו לא רק שהטבת המס לתורם מוגבלת לנמוך מבין מהכנסתו החייבת 30% ) ו- 2022 (נכון ל- ₪ 9,517,000 במס של התורם באותה שנת מס, אלא שהתורם נדרש לבצע באופן עצמאי מעקב ובקרה בדבר אופן השפעת תרומתו, מבלי שיוכל לקבל סיוע ותמיכה מצוות הגוף הפילנתרופי המאוגד. Donor-Advised לחלופין, היחיד יכול לתרום ל- ", קרן לשיתוף תרומות) תוך מתן הוראות DAF"( Fuond לאילו מטרות או ארגונים יש להעביר את התרומה. אפשרות מעניינת זו, מפרידה בין המועד שבו התורם מקבל זיכוי מס על התרומה ובין המועד שבו כספי התרומה, כולם או חלקם, מועברים בפועל לקידום ולתמיכה במטרה ציבורית או ארגון ללא מטרת רווח שאליו ייעד התורם את תרומתו. במילים אחרות, השימוש מאפשר לתורם היחיד לצבור כספים בקרן תוך DAF בקבלת זיכוי מס על תרומתו, ורק כאשר יחליט התורם הוא יורה להעביר בפועל את הכספים שנצברו למטרות ולארגונים כפי שימצא לנכון. כמו כן, הכסף שנתרם ממשיך "לעבוד" לטובת התורם, והריבית שנצברת על הכספים שתרם עומדים גם הם לרשותו לחלוקה למטרות ולארגונים ציבורים. יתרה מזאת, בתכנון נכון, יכול לשמש תחליף להקמת הקדש DAF שימוש בציבורי בצוואה וכך ליצור, לאחר מותו של התורם, מורשת של נתינה ולאפשר לבני המשפחה להיות מעורבים בניהול הפילנתרופיה המשפחתית ללא הגבלה והסתמכות על אנשים חיצוניים. יתר על כן, שימוש נכון בקרן לשיתוף תרומות מאפשר לבני משפחה צעירים להיחשף ולהכיר את העשייה הפילנתרופית המשפחתית מבלי לסכן סכומים גדולים ומשמעותיים. סיכום כפי שראינו, קיימות במדינת ישראל דרכי התאגדות אחדות להקמת גוף שייעודו פעילויות פילנתרופיות. רוב הדרכים מונעות מבעל ההון ליהנות בו זמנית מהטבות מס ומיתרונות השליטה בפעילות ובאופן קבלת ההחלטות. עם זאת, מחקר של המכון למשפט ופילנתרופיה באוניברסיטת תל אביב מהפעילות 40% שפורסם בעת האחרונה, מצא כי מעל הפילנתרופית האסטרטגית במדינה מבוצעת באמצעות 9% באמצעות חברות לתועלת הציבור, ו- 15% עמותות, באמצעות תרומה ישירה שאינה מאוגדת, וזאת על אף החסרונות שנמנו מעלה (במחקר לא נבדקו פעילויות באמצעות הקדש ציבורי עקב חוסר גישה למידע). אם נדרש לסכם את שפירטנו בסקירה זו, הרי שנדבן המבקש לשמר גמישות ומוניטין של ארגון ציבורי יעדיף לפעול באמצעות עמותה, אך אם מבקש הוא לפעול בוודאות מוגברת תוך שמירה על זכויותיו כחבר בתאגיד – ייטיב לעשות אם יבחר לפעול באמצעות "חברה לתועלת הציבור" או "קרן לתועלת הציבור". מנגד, אם חשוב לנדבן לקבע את רצונו לתמיכה במטרות ציבוריות ספציפיות או בארגונים ספציפיים, באופן שיהיה קשה לנאמנים לסטות ממנו – הרי שעדיף כי יקים הקדש ציבורי. ולבסוף, ככל שלנגד עיני הנדבן עומד הרצון לשמור על פרופיל נמוך, להימנע מביקורת ציבורית על אופן ניהול התאגיד ולהמעיט ככל האפשר בבירוקרטיה, הרי עדיף כי יבחר לתרום ללא הקמת תאגיד משלו או מטעמו, אך חשוב כי יזכור לעגן את זכויותיו אל מול הגופים הנתרמים בהסכמי תרומה מדויקים.
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==