2022 נובמבר • 1 גיליון • עסק משפחתי • 66 שהגיש נגד התובע לבית המשפט לענייני משפחה. בעלי הדין הם אחים. אחד האחים טען כי משך שנים נוהלו עסקי החברות המשפחתיות באמון ובשיתוף, וכי הסכסוך נבע כשחשד שאחיו מושך משיכות עודפות מהחברה המשותפת. חשדו של האח גבר עת גילה כי היותו בעל ממניות החברה אינו מופיע במרשם החברות. 49% הסכסוך החריף עקב חוסר הסכמה בין האחים בדבר אופן ההתחשבנות שעליהם לערוך ביניהם. גם תביעותיו וטענותיו של האח הנתבע להסיר את הקיפוח הנטען כלפיו ולמתן חשבונות נטועות במישור המסחרי-כלכלי וכרוכות בשאלות מדיני התאגידים. מכיוון שאף אחד מהאחים לא תיאר בכתב הטענות שלו סכסוך משפחתי שהיווה סיבה או מקור לסכסוך נושא התביעה או שתרם תרומה משמעותית לגיבוש עילת התביעה, קבע בית המשפט המחוזי כי ייתכן שהקשר המשפחתי בין האחים עיצב את היחסים ביניהם גם בפעילותם העסקית והשליך על עוצמת הרגשות הנובעות מהסכסוך. אולם אלו הם מאפיינים שקיימים בחלק ניכר מהסכסוכים הכלכליים-מסחריים בין בני משפחה ואינם כשלעצמם הצדקה למתן סמכות ייחודית לבית המשפט לענייני משפחה. סמכות בין לאומית בענייני משפחה (ניתן ביולי פלונית נ' פלוני 62397-10-21 בעמ"ש בית המשפט המחוזי (כבוד השופטים רביד, 6,)2022 שילה והס) דחה ערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה שדחה תביעה רכושית שהגישה אישה נגד איש, על בסיס הנימוק שישראל אינה הפורום הנאות לדון בתביעה. הורתה של התביעה הוא בתביעה רכושית שהגישה האישה לבית המשפט המחוזי. האישה טענה שהייתה ידועה בציבור של האיש ולאור הסכם שנכרת ביניהם, היא זכאית למחצית מכלל הרכוש שנצבר במהלך חייהם המשותפים. האיש הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף בין היתר עקב טענת פורום לא נאות. לטענתו, הפורום הנאות לדון בענייני הרכוש של הצדדים הוא רוסיה. האיש טען כי הוא והאישה חיו ברוסיה במשך כל שנות הזוגיות ושם גם נמצאים הרכוש והעדים. מנגד, .)31.07.2022 (נבו פלונית נ' פלוני 62397-10-21 עמ"ש (מחוזי ת"א) 6 האישה טענה כי היא מתגוררת בישראל שנים אחדות, האיש הוא אזרח ישראלי ובעבר התקיימו בישראל הליכים דומים ללא קושי. לטענתה, הדין הרוסי לא מכיר במוסד הידועים בציבור ולכן היא לא תוכל לזכות בסעד אפקטיבי ברוסיה, אלא רק בישראל. בית המשפט המחוזי קבע כי אין להתערב בממצאים העובדתיים של בית המשפט לענייני משפחה לפיהם מרכז חיי הצדדים היה ברוסיה ולא בישראל. האינדיקציות לכך היו: (א) הזוגיות שמכוחה טוענת האישה לזכויות רכושיות התקיימה ברוסיה. (ב) השיתוף הרכושי הנטען התקיים ברוסיה. (ג) ככל הנראה גם הדין שצריך לחול על הצדדים הוא הדין הרוסי. (ד) העובדה שהאישה ומאז היא 2015 עקרה לישראל שלא כדין בשנת התגוררה בארץ עד לגירושה אינה משמעותית, שעה שעילת התביעה מתבססת על חיים משותפים ושיתוף רכושי בתקופה שבה הצדדים חיו ברוסיה. בית המשפט המחוזי דן בשאלה נוספת והיא האם לקבל את טענת האישה כי לאור העובדה שלדידה היא אינה זכאית לזכויות כידועה בציבור לפי הדין הרוסי, על בית המשפט לאפשר לה לנהל את תביעתה בישראל. בית המשפט המחוזי קבע כי צדק בית המשפט לענייני משפחה בפסק דינו ופרט את התנאים הנדרשים להפעלת הדוקטרינה של פורום לא נאות. תנאי מהותי של פורום חלופי ולא מבחן סיכויי קיומווהכרחי הוא קבלת הסעד בפורום החלופי. אשר על כן, מכיוון שאין דבר המונע מהאישה להגיש תביעה רכושית נגד האיש ברוסיה ולהתדיין שם, על אף שלא ניתן להבטיח לה זכייה וקבלת הסעד, ניתן להפעיל את דוקטרינת פורום לא נאות. המבחן אינו מבחן סיכויי קבלת הסעד, אלא מבחן פתיחת שערי בית המשפט לדיון בסעד ללא מכשול, שהרי אחרת, עסקינן ב"פורום שופינג" מובהק. כמו כן קבע בית המשפט כי משהוכח לפי מבחן מירב הזיקות וציפיית הצדדים, כי הפורום הטבעי לדון בסכסוך אינו בישראל, עובר הנטל לכתפי התובע, ועליו לשכנע כי הוא אינו יכול לקבל את הסעד המבוקש בפורום הזר. אלא שהאישה לא עמדה בנטל זה ולא הוכיחה כי לא תוכל בשום אופן לזכות בתביעה הרכושית שתוכל להגיש ברוסיה. קביעה זו נסמכה על חוות דעת בדין הזר
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==