69 • 2022 נובמבר • 1 גיליון • עסק משפחתי לפשיטת רגל, והוא רצון המחוקק לייחד את העיסוק בענייני משפחה דווקא בבית משפט ייחודי לענייני משפחה: "מקום בו הבירור לגבי זכות בנכס מצריך בירור מעמיק של היחסים עצמם בין בני הזוג לאורך השנים, לרבות הצורך להעיד בני משפחה ואף ילדים, יש לתת משקל למומחיות והכרות בית המשפט לענייני משפחה גם את הצדדים ואת הסכסוך הקונקרטי, כפי רצון בית המשפט 10 המחוקק בקביעת הסמכות הייחודית." המחוזי הוסיף שדברים אלה נכונים במיוחד כאשר מדובר בסכסוך שכבר מתנהל בבית המשפט לענייני משפחה ולכן מוכר לבית משפט זה, ולכן ראוי ששם יתנהל הבירור ולא בבית משפט לפשיטת רגל. דיני נאמנויות ובית המשפט לענייני משפחה לחוק הנאמנות מקנה סמכות ייחודית לבית 37 סעיף המשפט המחוזי לדון בענייני נאמנות. אולם לסמכות ייחודית זו ישנם סייגים שנקבעו בחקיקה ובפסיקה. כך הכירה הפסיקה בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בענייני נאמנות (ראו לעיל עניין רע"א .) פלוני נ' פלוני 672/22 (ניתן בינואר א. ל נ' א.ר 50561-05-21 תמ"שבעניין דן בית המשפט לענייני משפחה (כבוד השופטת 11,)2022 אילוטוביץ' סגל) בבקשה למתן הוראות של נאמנים שמונו על ידי המנוחה לשמש כנאמנים על פי צוואתה. השאלה שבמוקד הייתה אם הסמכות העניינית לדון בבקשה קנויה לבית המשפט לענייני משפחה או שמא לבית המשפט המחוזי. הסעדים שהתבקשו במסגרת הבקשה נגעו לניהול נכסי העיזבון וקיום הוראות המנוחה בצוואתה תוך דאגה ושמירה על בנה יחידה של המנוחה, אשר לוקה בסכיזופרניה כרונית. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי בנסיבות העניין חוק הנאמנות אינו ניצב מול חוק הירושה, כי אם חוק 1995 בית המשפט לענייני משפחה אשר נחקק בשנת .16 , פסקה שם 10 .)23.01.2022 (נבו א. ל נ' א.ר 50561-05-21 תמ"ש (משפחה ת"א) 11 .47 , פסקה שם 12 והוא ספציפי ומאוחר יותר לחוק הנאמנות. עוד קבע בית המשפט כי מדובר בתביעה שבין אדם לבין בן משפחתו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, ולכן הסמכות לדון בה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. כפי שעלה ) לחוק 2(1 מהספרות, נוסחו הרחב והגורף של סעיף בית המשפט לענייני משפחה וכוונתו של המחוקק גוברים על ייחוד הסמכות לדון בענייני נאמנות בבית המשפט המחוזי. )(ה) לחוק בית המשפט לענייני 6(1 עוד נקבע כי סעיף משפחה קובע כי "ענייני משפחה" הם גם תובענה לפי חוק הירושה, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, ובית משפט לענייני משפחה הוא בעל הסמכות לדון בעניינים הקשורים בצוואות ובניהול העיזבון לפי הוראות הצוואה. עיון בסעדים המבוקשים בבקשה למתן הוראות שהגישו הנאמנים לפי הצוואה, מעלה כי עיקרם הוא ניהול נכסי העיזבון וקיום הוראות המנוחה בצוואתה תוך דאגה ושמירה על בנה של המנוחה. משכך, מדובר בבקשה המצויה בתחום מומחיותו של בית המשפט לענייני משפחה. נימוק נוסף שציין בית המשפט לענייני משפחה המחוזי לכך שיש להעביר את התובעה לבית המשפט לענייני משפחה, נעוץ במדיניות שיפוטית ראויה אשר תשמור על ה"היררכיה השיפוטית" הקבועה בחוק: "מרביתם של ההליכים הדיוניים בדין האזרחי מנוהלים בערכה הראשונה (בית משפט השלום, בית משפט לענייני משפחה), ערעורים בזכות בערכאה השניה (בית המשפט המחוזי) ורק שאלות משפטיות עקרוניות או מקרים בעלי חשיבות מיוחדת נבחנים בערכאה שלישית (בית המשפט נקבע כי יש להעניק משקל לכך שחוק 12 העליון)." הנאמנות נחקק טרם הקמתו של בית המשפט לענייני משפחה, תקופה שבה בית המשפט המחוזי דן בענייני צוואות וניהול עיזבונות. לכן, מיום שבו הוקם בית המשפט לחוק הנאמנות 37 לענייני משפחה, יש לפרש את סעיף לא באופן מקיף ובלעדי, אלא ככזה המאפשר לבית המשפט לענייני משפחה לדון גם בענייני נאמנות,
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==