73 • 2022 נובמבר • 1 גיליון • עסק משפחתי הרוב בקרב בעלי המניות. אולם, אילו המערכת ההסכמית נותרה כפי שהייתה, וההחלטות המהותיות בחברה היו מתקבלות על ידי בעל מניות המיעוט לבדו, ובפרט, לנוכח פערי האמון בין הצדדים, עלול היה להוביל לכך שקבוצת הרוב תודר הלכה למעשה מקבלת החלטות בחברה. במישור המשפטי נקבע כי חלקים מרכזיים מהמערכת ההסכמית מעוררים קשיים משפטיים משמעותיים בהתחשב בהוראותיו של חוק החברות, ובפרט על רקע לחוק החברות. זאת מפני 5 חקיקתו של תיקון מספר שבהסכמים נקבע מנגנון שמקנה שיקול דעת בלעדי לדירקטור אחד בלבד, ובכך נשלל למעשה שיקול הדעת העצמאי של הדירקטורים האחרים לאור החובות הקיימות ביחס לכהונתם של דח"צים לאחר חקיקת .5 תיקון מספר בהקשר זה עמדה כבוד השופטת ברק-ארז על הפגמים שנפלו בהתנהלות שני הצדדים והצביעה על כך כי חרף הפגמים בהתנהלותה של קבוצת בעלי מניות הרוב, התוצאה שאליה הגיע בית המשפט המחוזי מיטיבה עימה. שכן ביטול גורף של כל המערכת ההסכמית צפוי לקפח את בעל מניות המיעוט, בין אם למול הציפיות הסבירות שלו, ובין אם בשל יצירת מארג תאגידי שיאפשר את המשך דילול אחזקותיו. ובשים לב לכך שגם הלכת אדלרלפיכך, בהתאם ל בענייננו החברה היא מעין-שותפות, נקבע כי הפתרון לחוק 191 הנכון הוא להורות על היפרדות לפי סעיף החברות וזאת אף שסעד זה לא התבקש במפורש. עוד נפסק כי כשמדובר בחברה שהיא "מעין שותפות", הרי שמשבר האמון הדרמטי בין הצדדים מצדיק היפרדות, אף מבלי להוכיח קיפוח בפועל, זאת משום שבאובדן האמון טבוע חשש מובנה מפני קיפוח אפשרי גם בהתנהלותה העתידית של החברה. עוד נקבע כי ההליכה בדרך ההיפרדות עדיפה בהשוואה לאפשרויות האחרות שהן אפשרויות "קצה", כמו פירוק החברה או השארת פסק דינו של בית המשפט המחוזי על כנו תוך פגיעה משמעותית בבעל מניות המיעוט. לפיכך, הדיון הושב לבית המשפט המחוזי לצורך מתן הוראות אופרטיביות להיפרדות הצדדים. .)01.11.2020 (נבו ס.א נ' ת.מ 32638-07-20 רמ"ש (מחוזי ת"א) 17 יש לציין את עמדתו החולקת של כבוד השופט סולברג לפיה יש לקבל את מסקנת בית המשפט המחוזי בנוגע לביטול המערכת ההסכמית, אך אין מקום לקביעת מתווה להיפרדות כפויה של הצדדים משום שהדבר מעורר קושי מבחינה דיונית, אינו מוצדק מבחינה מהותית ומבחינה יישומית ספק אם יגשים את תכלית הסרת הקיפוח. כשרות משפטית ואפוטרופסות פורסם תיקון נרחב לחוק הכשרות 2016 באפריל במסגרתו 1962 המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"בנוספו לחוק חלופות מלבד אפוטרופסות שנועדו לפי תכלית התיקון, לאפשר לאדם לממש את רצונו ובחירותיו, באופן התואם את עקרונות זכויות האדם. על פי התיקון, לא ימונה לאדם אפוטרופוס אם ישנן חלופות המגבילות פחות את עצמאותו. עקרון זה עולה בקנה אחד עם אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. רמ"ש שאלת תכלית התיקון לחוק התעוררה בעניין בית 17.)2020 (ניתן בנובמבר ס.א נ' ת.מ 32638-07-20 המשפט המחוזי (כבוד השופט שוחט) דן בבקשה כבערעור וקיבל את הערעור באופן חלקי. פסק הדין עסק בערעור שהגיש אדם בן שמונים (האב) על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב (כבוד השופטת הלר-כריש) למנות מומחה שיבחן את מצבו הקוגניטיבי והרפואי (נטען כי האדם חולה בפרקינסון, מרותק לכיסא גלגלים, יש לו מטפל צמוד, אובחן כלוקה בדמנציה והיה שרוי בשנתיים האחרונות במצב פסיכוטי). בית המשפט לענייני משפחה נתן צו הממנה את הבן להיות אפוטרופוס זמני של האב למשך שנה והורה על הזמנת תסקיר. ההחלטה התקבלה בלי ידיעת האב שעתר לביטול המינוי. בית המשפט הורה על מינוי מומחה מטעם בית המשפט לבחינת מצבו הקוגניטיבי של האב ומשכך עוכב ביצועה של ההחלטה המורה על מינוי הבן כאפוטרופוס זמני על האב, ועד אז קבע בית המשפט לענייני משפחה שלא תיעשה כל פעילות ברכושו ובכספו של האב אלא למימון צורכי מחייה שוטפים. בית המשפט המחוזי דן בבקשת רשות הערעור וקבע כי ההחלטה
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==