2022 נובמבר • 1 גיליון • עסק משפחתי • 74 שלא לעשות כל פעילות ברכוש ובכספים של האב, ניתנה מכוח סמכותו של בית המשפט לעייני משפחה לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, 68 לפי סעיף ונועדה כאמצעי זמני לשמירת ענייניו. עוד קבע בית המשפט המחוזי שהחלטת בית המשפט לענייני משפחה, שאומנם עניינה במינוי זמני ולא קבוע, ניתנה באופן בעייתי: ללא קבלת עמדת האב, ללא קבלת עמדת היועץ המשפטי, ללא כל דיון בבקשה ולתקופת זמן של שנה שלמה, וספק אם היא עולה בקנה אחד עם לחוק הכשרות והאפוטרופסות שתכליתו ביצור 18 תיקון נוסף של רצון הפרט. בית המשפט המחוזי קבע כי נוסף לעובדה שישנם הסדרים פוגעניים פחות ממינוי אפוטרופוס כגון ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות למיופה כוח ומינוי תומך בקבלת החלטות, הוסיף המחוקק והגביל את שיקול הדעת למינוי אפוטרופוס א לחוק. 33 לבגיר בין השאר באמצעות הוראות סעיף הוראה זו קובעת את התנאים שרק בהתקיימם אפשר למנות אפוטרופוס לבגיר, וגם אז יש לשקול באיזה תחום ולכמה זמן. עוד הוסיף בית המשפט וקבע כי ההסכמה הדיונית שנתן האב לשם מינוי מומחה, ניתנה במהלך שיחה מעורפלת ובלתי בהירה ותוך חילוץ הסכמות דיוניות בלתי ברורות. ולכן, על בית המשפט לענייני משפחה היה ללבן את נושא ההסכמה של האב למינוי זה ולכל הפחות להבהיר את ההחלטה מדוע יש למנות את המומחה חרף התנגדות האב. נקבע שההחלטה על מינוי מומחה אינה מנומקת דיה ולפיכך בית המשפט המחוזי ביטל אותה, מבלי למנוע מבית המשפט לענייני משפחה להפעיל סמכותו ואף למנות מומחה ללא הסכמת האב, אולם מנימוקים אחרים. מימוש נכס מקרקעין אגב הליכי פשיטת רגל על רקע מתנה בין בני משפחה (ניתן קאופמן נ' לבייב 58329-06-18 פש"רבעניין נעתר בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת 18,)2022 ביולי רוטנברג) לבקשה למימוש נכס מקרקעין שהזכויות בו .)27.07.2022 (נבו קאופמן נ' לבייב 58329-06-18 פש"ר (מחוזי מר') 18 נתונות לחייב ולבת זוגו לשעבר, חרף העובדה שהנכס נקנה מכספי אביו של החייב, וחרף העובדה שנרשמה לטובתו של האב הערת אזהרה. מדובר בבקשה של נאמן של חייב בהליכי פשיטת רגל, למימוש נכס מקרקעין שהזכויות בו נתונות לחייב (פרודתו של החייב) בחלקים שווים. הנכס 4 ולמשיבה נקנה על ידי החייב ובת זוגו (באותה העת) בסכום של מיליון ש"ח, מכספים שהתקבלו במתנה מאביו של 10.5 החייב, ולטובת האב נרשמה הערת אזהרה מכוח הסכם. בהסכם נקבע שהחייב ופרודתו התחייבו לא לבצע בנכס כל דיספוזיציה מכל סוג שהוא ללא קבלת הסכמת האב מראש ובכתב. השאלה שעמדה בלב הדיון היא אם הערת האזהרה שנרשמה לטובת האב בטלה כלפי הנאמן המבקש לממש את הנכס לטובת נושי החייב. בית המשפט המחוזי קבע שמטרתה של הערת האזהרה שנרשמה לטובת האב אינה הבטחת תשלום חוב כספי כלפיו, אלא הבטחתו של החייב לקיים את התחייבויותיו שלא לעשות בנכס כל דיספוזיציה ללא הסכמתו של האב. משכך, האב אינו נושה של החייב, ההערה אינה יוצרת בטוחה כלפי האב והאב לא הופך לנושה מובטח של החייב מכוחה של ההערה. עוד נקבע כי לאור זאת, תוקף ההערה כלפי הנאמן לא תיבחן באספקלריה של תחרות בין נושים ושל סדרי נשייה, אלא באספקלריה של מהות זכויותיו של החייב בנכס. האינטרסים הנוגדים הם מחד גיסא האינטרס של הנושים לקבל את כספם, ומאידך גיסא האינטרס של האב הוא כי ההתחייבות כלפיו שלא תעשה בנכס כל דיספוזיציה, תכובד. השאלה שבה דן בית המשפט היא האם האב רשאי לסרב למימוש בעת שהחייב מצוי בהליך פשיטת רגל, וסירובו יגרום לפגיעה בנושים. בית המשפט קבע שיש להפעיל את כוח הסירוב בתום לב ותוך התחשבות באינטרסים של הנושים. זאת מכוח החובה המעוגנת לחוק המקרקעין: "בעלות וזכויות אחרות 14 בסעיף במקרקעין, אין בהן כשלעצמן כדי להצדיק עשיית דבר הגורם נזק או אי נוחות לאחר". על כן, גם אם בנסיבות שבהן החייב לא היה חדל
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==