75 • 2022 נובמבר • 1 גיליון • עסק משפחתי פירעון, האב היה רשאי לסרב לבצע דיספוזיציה בנכס ומשעה שהבן הפך חדל פירעון, על האב לקחת בחשבון נסיבה זו. עתה על האב לתת את הדעת לא רק לאינטרסים שהיו בפניו בעת שהחליט לממן את רכישת הנכס, אלא עליו לקחת בחשבון גם אינטרסים נוספים, בראש ובראשונה את האינטרסים של הנושים. עוד קבע בית המשפט כי אין לומר שהערת אזהרה על הצורך בהסכמה נדחית תמיד מפני נושי החייב בהליך פשיטת רגל, אלא שיש לבחון את הנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה. בנסיבות מקרה זה נקבע כי זכויות הנושים גוברות, ואין בהערה על הצורך בהסכמה כדי למנוע את מימוש הנכס. מסקנה זו של בית המשפט ) חובות החייב נמוכים 1 נגזרה משיקולים אחדים: ( משמעותית משווי הנכס, ולאחר מימוש הנכס צפויה להיוותר יתרה גבוהה שתאפשר רכישת דיור חלופי הן )2 לחייב והן לפרודה, כך שיהא לנכדים מדור ראוי. ( החייב ובת זוג לשעבר מצויים בהליכי גירושין, הם אינם מתגוררים עוד בנכס, ולכן המקום אינו משמש מדור ) מי שאמור ליתן הסכמה לביצוע עסקה אינו 3 לנכדים. ( צד ג' רחוק וניטרלי שאין כל קשר בינו ובין החייב, אלא הוא אביו של החייב. בנסיבות אלו, עולה החשש כי האב יתנה הסכמתו תוך העדפת עניינו של החייב על פני עניינם של הנושים. נוסף לכך בית המשפט התייחס לקושי לקבל תוצאה שלפיה חייב המצוי בהליך פשיטת רגל יהא בעלים של נכס יקר ערך, ובה בעת לא יפרע את חובותיו לנושיו בטענה כי אביו אשר רכש בעבורו את הנכס במתנה, מסרב לממשו. דיני ירושה ביטול צוואה , (ניתן פלוני נ' אלמוני 55729-10-21 עמ"ש בעניין עסק בית המשפט המחוזי (כבוד השופטים 19)2022 ביולי צפת, רביד ושילה) בתביעה שהתבססה על הטענה שאפשר לבטל צוואה מהטעם שזו אולי "נשתכחה" .)18.07.2022 (נבו פלוני נ' אלמוני 55729-10-21 עמ"ש (מחוזי ת"א) 19 .)1999( 817 )2 נג( טלמצ'יו נ' האפוטרופוס הכללי 1900/96 ע"א 20 מליבו של המנוח. הסכסוך נסוב על צוואה שערך המנוח בכתב יד בשנת . בצוואה ציווה המנוח את מרבית רכושו לחמשת 1986 דולר בלבד (בהגיעו 4,000 אחיו, ואילו לבנו ציווה סך של דולר. לטענת הבן מדובר 6,000 ) ולחברתו ציווה 18 לגיל במקרה חריג ויוצא דופן שבו צוואה נחתמה למעלה משלושים שנה טרם פטירת המנוח, בעת שמציאות חייו של המנוח הייתה שונה לגמרי. שכן במועד עריכת הצוואה, לא היה למנוח כל קשר עם בנו והקשר ביניהם נוצר רק שנים אחדות לאחר חתימת הצוואה. לפיכך, הבן טען כי הצוואה נשתכחה מהמנוח ואין לקיים אותה ככתבה וכלשונה. מנגד, טענו האחים כי המנוח לא שכח את הצוואה וכי רצונו היה להוריש לאחים את רוב נכסיו. העובדה שהמנוח שינה את המוטבים בקופת הגמל שלו בשנת מיליון ש"ח, מלמדת 1.5- והורה שהבן יקבל כ 2011 שהמנוח לא שכח את הבן, וזה הסכום שהוא רצה להעניק לו. ככל שרצונו היה אחר הוא היה עורך צוואה חדשה, אך המנוח לא ערך צוואה חדשה ואף אחד לא העלים כל צוואה חדשה שהמנוח כביכול ערך. לטענת האחים, בכל מקרה לא קיימת בדין עילת ביטול של "צוואה שנשתכחה" ולכן יש לדחות את ההתנגדות. בית המשפט לענייני משפחה קיבל את התנגדות הבן וקבע שהצוואה אכן נשתכחה ולכן יש לבטלה וליתן צו ירושה לפי דין. במסגרת הערעור קבע בית המשפט המחוזי כי בעבר ביטל בית המשפט העליון פסק דין של בית המשפט המחוזי בכל הנוגע לקביעה כי לכאורה יש לבטל את צוואת המנוח מהטעם שהיא נשתכחה מליבו. נקבע כי אשר הרחיבה את האפשרות 20 הלכת טלמצ'יוחרף לפרש צוואה ולהשלים בה חסר גם כשלא קיים לכך עיגון מילולי בצוואה, אין אפשרות לבטל צוואה לגמרי מאחר שהיא אולי נשתכחה מליבו של המצווה. בית המשפט עמד על ההבחנה בין הלכת טלמצ'יו שבה מדובר במצב שבו רכיב בצוואה מפורש באופן שאינו דווקני ומילולי, ובין המקרה הנידון שבו בית המשפט
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==