2022 נובמבר • 1 גיליון • עסק משפחתי • 8 המוות, הן בהיבט התכנוני והן בהיבט ההתדיינות. במאמר שלהלן אבקש לפתח, להרחיב ולהדגים השקפה זו. אעשה זאת באמצעות ניתוח והצגה של מעגלים משפטיים אחדים אשר כולם נחוצים לצורך תכנון משפטי מיטבי של התוצאות הכלכליות של המוות. , דיני הצוואות והירושות עומדים במעגל הראשון . כך למשל, דיני המעמד האישי בממשק צמוד לצד המעגל הראשוני של היורשים על פי דין כולל במרבית המקרים את בני הזוג והילדים. אולם הגדרת בן זוג במשפט הישראלי אינה מובנת מאליה. אכן הכול יסכימו שמי שנישא בנישואים דתיים שנוהלו על ידי אורגן מוסמך של המדינה נחשב כנשוי. אף לגבי הנישאים בנישואים אזרחיים מחוץ לישראל, חרף מחלוקת תיאורטית האם הם נחשבים כנשואים לכל דבר, קיימת פסיקה של בית המשפט העליון הקובעת שלצורך דיני הירושה דינם אולם מה מעמדם של מי שנישאו בנישואים 1 כנשואים. פרטיים בישראל שלא באמצעות הרבנות? לכאורה הגדרת "נשואים" בחוק הירושה מכוונת לדין המהותי, ואם כך, ובהנחה שהנישואים הפרטיים נערכו בהתאם להלכה או אפילו יצרו ספק נישואים, הרי שהם מחייבים לצורך המשפט האזרחי. עם זאת, קיימות בפסיקה גם רמי ז ות בכי ו ו נ ים מנוגדים, ונכון להיום אין בנושא הכרעה ברורה. שאלה נוספת מתעוררת בנוגע לבני זוג המקיימים יחסי זוגיות ללא נישואים 55 רשמיים כלל. סעיף לחוק הירושה מחיל לכאורה את דיני הירושה על פי דין גם על ידועים בציבור. אולם מי מוגדר במשפט הישראלי .)2006 , פסק הדין של השופט ברק ( 726 )3 פלוני נ' פלוני, פ"ד סא( 9607/03 ראו בע"מ 1 ) ולאחרונה נידון בהרחבה בהקשר ליפשיץ הידועים בציבור)(להלן: 2005( 93-94 הידועים-בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה שחר ליפשיץ 2 .)ליפשיץ ירושה) (להלן: 2022 מו ( " פורום עיוני משפטלדיני הירושה שחר ליפשיץ "מיהו בן זוג: הערות להגדרת בן זוג בהצעת חוק הירושה בו הוכרו בני זוג שהתגוררו בדירות סמוכות כידועים בציבור. לעניין משך זמן קצר ראו פלוני נ׳ פלונית) ש) (להלן: 4.5.2010 (נבו פלוני נ' פלונית 3497/09 בע"מ 3 ); אף פסקי דין נוספים של בתי המשפט הדיוניים מתייחסים לכמה חודשים של קשר אמיר נ׳ זגר) (להלן: 16.09.1991 (נבו אמיר נ' זגר 3696/90 ת"ע (מחוזי ת"א) .)26.02.2018 (נבו 18 , פס' א.א נ' י.ח 20528-03-15 כמינימום הנדרש לצורך דיני הירושה. ראו למשל ע"ע (משפחה י-ם) .)בלאו נ׳ פוזש) (להלן: 2000 פסק הדין של השופט טירקל ( 376 )4 , נד(בלאו נ' פוזש 1717/98 ע"א 4 ); ע"מ (מחוזי חי') ש.א. ואח׳ נ׳ ש.ט) (להלן: 07.10.2018 פסק הדין של השופטים שוחט ואטדגי (נבו ש. א. ואח' נ' ש.ט 11700-12-16 עמ"ש (מחוזי ת"א) 5 .)פלונית נ׳ אלמונית) (להלן: 13.06.2007 (נבו פלונית נ' אלמונית 306/06 כידוע בציבור? הפסיקה מציגה דרישה לחיים משותפים ולקיום משק בית משותף אשר מלווה בהכרה חברתית כבני-זוג. אולם בשונה משיטות משפט אחרות, המשפט הישראלי לא קבע תנאי סף נוקשים כגון תקופה מינימלית של חיים משותפים, קיומו של חשבון בנק משותף או בהקשרים מסוימים יצר 2 כתובת פורמלית משותפת. בית המשפט את התחושה שהמבחן הסובייקטיבי הממוקד בכוונת הצדדים הוא הקובע לצורך הגדרת בני-זוג כידועים בציבור, וזאת אפילו אם לא התקיימו תנאי סף אובייקטיבים המעידים על קיום משק בית משותף כגון חיים משותפים באותה דירה במשך תקופה לעומת זאת, בפסקי דין אחרים, כאשר 3 ממושכת. התקיימו רכיבים אובייקטיביים של חיים משותפים, קבע בית המשפט שהצהרות ברורות ואפילו הסכמים שבהם שללו הצדדים את מעמדם כידועים בציבור אינם יכולים לחתור כנגד המעמד האובייקטיבי ועל כן נדרשת צוואה תקפה כתנאי לשלילת זכויות הירושה של הידועים לאחרונה דן בית המשפט המחוזי במקרה של 4 בציבור. ידועים בציבור שקבעו במפורש בהסכם ממון שאינם חפצים להוריש את רכושם זה לזה אך לא עשו זאת בדרך של צוואה. בפסק הדין הוצעו שלוש עמדות שונות לגבי תוקפו של ההסכם אך לא התקבלה 5 בנושא הכרעה ברורה. עמדתי האישית היא שמוסד הידועים בציבור בישראל נועד בראש ובראשונה לתת מענה למי שאינם ה על פי הנישואים הדתיים (כגון מצבים של פסולי חיתון) וכן לבני זוג הנמנעים מנישואים דתיים מסיבות
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==