עסק משפחתי | גיליון 4 | ינואר 2026

בפתיחתה של כל הרצאה במבוא לדיני תאגידים בבית הספר הפרקטי אנו שואלים את המשפחות 2 להעברות בין־דוריות בעסקים משפחתיים, המשתתפות את השאלה הבאה: "למי מהעסקים המשפחתיים שיושבים עסקים 12 בקהל יש דירקטוריון?". בממוצע, כעסק או שניים בלבד, מתוך כ־ משפחתיים המשתתפים בהכשרה, מרימים את היד, למרות שבכל חברה בע"מ 3 שהתאגדה לפי דיני מדינת ישראל, קיים דירקטוריון, החל ממועד הקמתה. הסיבה למספר המועט של האצבעות המונפות מעלה על ידי המשתתפים נעוצה בעובדה שעסקים משפחתיים לרוב אינם פועלים באופן רשמי באמצעותם של האורגנים התאגידיים (מוסדות החברה) ולעיתים אף לא מודעים לכך שהתאגיד שעל בסיסו מושתת העסק המשפחתי ומכוחו הוא פועל, מורכב מאורגנים שונים שמטרתם להניע, לייצג ולהוביל את פעולות התאגיד בחיי העסק. כאשר מוקמת חברה המכונה כ"חברת יחיד" (בעל מניות ודירקטור זהה יחיד, אשר על פי רוב משמש גם כמנכ"ל החברה), אותו יחיד לא מייחס חשיבות להפרדה בין התפקידים השונים, מאחר שישנם זהות, שקיפות וחוסר רלוונטיות אם הלה קיבל החלטה מסוימת או חתם את חתימתו בכובעו כבעל מניות, דירקטור, מנכ"ל או מורשה חתימה. מציאות זו משתנה, על פי רוב, כאשר נוספים בעלי מניות נוספים לחברה ונוצרת הבחנה בין בעלי התפקידים השונים בה. 4 באותו אופן, תקנון החברה בעסקים משפחתיים יהיה בדרך כלל תקנון מצוי או תקנון פשטני למדי שלא הוקדשה לו כל מחשבה. הרכב הון המניות יהיה לרוב הרכב בסיסי של מניות רגילות אליהן צמודות זכויות לרווחים וזכויות הצבעה כאחד. בשלב שבו החברה עדיין מצויה בבעלות הדור המייסד והחברה היא חברת יחיד, ישנה נטייה מוטעית שלא להשקיע מחשבה בתקנון החברה ושלא לפעול באמצעות האורגנים שלה, נוכח היעדר ההבחנה בין . בית הספר הפרקטי הראשון להעברה בין־דורית בעסקים משפחתיים הוקם על ידי "דרומה 2 כחלק מתמיכתה של דרומה צפונה בתעשיינים (FBC & Co.) צפונה" בשיתוף פירמת פישר הפועלים בעיקר באזור הצפון והדרום, ומנוהל על ידי השותפים עוה"ד שלום הרשקוביץ ונטלי דוידאי. דרומה צפונה שמה לה למטרה לאפשר ולקדם צמיחה כלכלית בת קיימא, על ידי הנגשת הזדמנויות וכלים ניהוליים רלוונטיים למגזר התעשייתי בדגש על עסקים מאזור הצפון והדרום. מפעלים בישראל. 1,100־ נכון להיום, מלווה דרומה צפונה כ (להלן: "חוק 1999 לחוק החברות, התשנ"ט- 46 . הדירקטוריון הוא מאורגני היסוד בתאגיד. ס' 3 החברות") קובע כי "האורגנים של החברה הם האסיפה הכללית, הדירקטוריון, המנהל הכללי, וכל מי שעל פי דין, או מכוח התקנון רואים את פעולתו בעניין פלוני כפעולת החברה לאותו ענין"; לחוק החברות קובע כי "סמכות של החברה שלא הוקנתה בחוק או בתקנון לאורגן אחר, 49 וס' רשאי הדירקטוריון להפעילה". ,1983 . התקנון המצוי הוא אותו נוסח של תקנון שצורף כתוספת לפקודת החברות, התשמ"ג- 4 אשר בוטלה עם חקיקת חוק החברות. עם זאת, בהוראות המעבר הקבועות בחוק החברות, (להלן: "חוק החברות") נקבע כי סעיפים מסוימים ימשיכו לחול. כיום, רשם 1999 התשנ"טהחברות מאפשר לאדם, כאשר הוא מקים "חברת יחיד" להשתמש בנוסח סטנדרטי ופשוט של 32 תקנון, הקובע את ההוראות המינימליות בתקנון על פי הוראות חוק החברות (ראו למשל ס' לחוק החברות בעניין החובה לציין את מטרות החברה בתקנון). 11 2026 ינואר 4 עסק משפחתי גיליון בפתיחתה של כל הרצאה במבוא לדיני תאגידים בבית הספר הפרקטי להעברות בין־דוריות בעסקים משפחתיים, אנו שואלים את המשפחות המשתתפות את השאלה הבאה: "למי מהעסקים המשפחתיים שיושבים בקהל יש דירקטוריון?". בממוצע, כעסק או שניים בלבד, עסקים 12 מתוך כ־ משפחתיים המשתתפים בהכשרה, מרימים את היד, למרות שבכל חברה בע"מ שהתאגדה לפי דיני מדינת ישראל, קיים דירקטוריון, החל ממועד הקמתה.

RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==