בתפיסה ההסכמית, 11 שופט בית המשפט המחוזי בחיפה. המקור המשפטי העיקרי הוא בני הזוג עצמם והמוסכם ביניהם, בין במפורש ובין מכללא. לעומת זאת, בתפיסה הנורמטיבית, המקור המשפטי העיקרי הוא חוש הצדק של השופט וערכי המוסר של החברה. קבעה השופטת וילנר, בהסכמת השופט 125096/21 ברע"א (כתוארו אז) עמית והשופט מינץ, את המבחן הבא: "... ההגדרה המתאימה כיום ל'ידועים בציבור' היא זו – בני זוג אשר החליטו, בין במפורש ובין במשתמע, להחיל על עצמם את מרבית התוצאות האזרחיות־כלכליותשל מוסד הנישואין והשלכות הגירושין, מבלי לקבל מעמד של נישואין". קיומו של משק בית משותף וניהול חיי משפחה, לדעתה, אינם אלא ראיות בעלות חשיבות מיוחדת המלמדות על אומד דעת בני הזוג. אולם, אלה ישמשו אך כאינדיקציה לבחינת אומד דעתםשל בני הזוג, בין יתר הנסיבות והראיות הרלוונטיות לבחינת שאלה זו. שנתיים וחצי לאחר מכן, שיסודו בתפיסה הרחיבה השופטת וילנר על מבחן זה, , וכן על ההגיונות המרכזייםשבבסיס ההכרה במוסד חוזית בקשה לקיום דיון 13 .3323/23 הידועים בציבור" ברע"א 14.4178/24 נוסף נדחה על ידי מ"מ הנשיא פוגלמן בדנ"א עורכי הדין יוסף מנדלסון ועירית רייך־זיו, טענו לאחרונה כי לפי גישתה של השופטת וילנר, 15 במאמרם החשוב מעתה, "עם הכרה בבני־זוג כידועים בציבור, יש להחיל עליהםאתכלל החובות והזכויותהחלותעל בני־זוג נשואים, ללא מבחנים נוספים וללא בדיקה נוספת". הם מסתמכים והן ברע"א 16 5096/21 על דברי השופטת וילנר הן ברע"א שלפיהם, יוכרו בני זוג כידועים בציבור רק 17,3323/23 אם הם "התכוונו לקיים מערכת יחסים בעלת השלכות משפטיות שונות, ובתוך כך התכוונו להחיל על מערכת היחסים שביניהם את מכלול הזכויות והחובות הכלכליות הנובעות מדיני נישואין" (ההדגשה הוספה – ד"פ). בכך, כללמשהוכרו בני זוג כידועים בציבור, חלות עליהם החובות והזכויות החלות על זוג נשוי. לדעתםשל המחברים הקביעה כי מדובר בידועים בציבור היא דה־פקטו הכרה במעמד מעין סטטוס. עם כל הכבוד, לדעתי, פרשנות זו של עמדת השופטת וילנר היא מרחיקת לכת. ראשית כל, מבחינה טקסטואלית המחברים מתעלמים מדברי השופטת וילנר עצמה ברע"א לפסק הדין, מתארת השופטת וילנר 35 . בפסקה 5096/21 כידועים בציבור, בני זוג אשר התכוונו להחיל על מערכת הזכויות והחובות הכלכליות מכלולהיחסים שביניהם את באותו פסק דין, 10 הנובעות מדיני נישואין. ברם, בפסקה קובעת השופטת וילנר שדי אם הם החליטו "להחיל על התוצאות האזרחיות־כלכליותשל מוסד מרביתעצמם את הנישואין...". זאת ועוד: בבוא מ"מ הנשיא פוגלמן, בדנ"א לסכם את גישת השופטת וילנר, הוא משמיט 18,4178/24 לגמרי את המונחים "מכלול" ו"מרבית" וכותב בפשטות: "...בבסיס מוסד זה עומדת תפיסה חוזית שמשקפת את רצונם של בני הזוג להחיל מערך זכויות וחובות משפטיות הזכויות והחובות כמותעל הקשר הזוגי". מוכח אפוא שלא היא הקובעת את היותם של בני זוג ידועים בציבור. מה . אולם, יש לשים לב לדברי ההזהרה של השופט רובינשטיין 143-121 , בעמ' 3 , לעיל ה"ש ליפשיץ. וכן סובר בספרו 13-12 , בעמ' 5 , לעיל ה"ש ס' ג'. ראו עניין 11 ), שאין להפעיל גישה זו כ"עניין שבשגרה" וכי גישה זו "אינה יכולה להיות כזאת" (שם). ואכן, 15.2.2009 פס' ז (נבו פלונית נ' פלוני, 10497/08 (כתוארו אז) בבע"מ , מסכים השופט (כתוארו אז) עמית עם גישתה החוזית של השופט וילנר ללא כל הסתייגות. 6 , לעיל ה"ש 3323/23 ושוב ברע"א 3 , לעיל ה"ש 5096/21 ברע"א , לדיון במודלים (לרבות מודל משלו), המנסים לשלב את ההיבט החוזי עם עידונים נורמטיביים. 10-9 , שם, בפרקים ליפשיץוכן עיינו .30 , פס' 3 . לעיל ה"ש 12 .12-8 , פס' 6 . לעיל ה"ש 13 .)14.7.2024 (נבו פלוני נ' שלמה חברה לביטוח בע"מ 4178/24 . דנ"א 14 מח – תגוביות פורום עיוני משפט. יוסף מנדלסון ועירית רייך־זיו "מגמות ושינויים במוסד הידועים בציבור – התבוננות מחודשת על ההשלכות המתבקשות" 15 .)2024 משפט ( .35 .פס' 16 .10 .פס' 17 .5 , פס' 14 . לעיל ה"ש 18 114 2026 ינואר 4 עסק משפחתי גיליון
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==