היא ניתנה בדיעבד, בלי שהמומחית בחנה לעומק את תפקודה של המנוחה במועד עריכת הצוואה, את כישורי בית החיים שלה ואת המסמכים הרפואיים הרלוונטיים. המשפט התרשם כי המנוחה ניהלה אורח חיים עצמאי למדי, ידעה לטפל בענייניה, הייתה בזוגיות ארוכת שנים ואף הביעה את רצונה להוריש את רכושה למשפחת האפוטרופא שנים רבות לפני מותה, במסגרת הליכי האפוטרופסות. עדויותיהם של עדי הצוואה – עורכי הדין שערכו את הצוואה וחתמו עליה כעדים – חיזקו את המסקנה כי המנוחה הייתה מודעת היטב למעשה הצוואה, ידעה להסביר את רצונה, הבינה את היקף רכושה ואת משמעות ההורשה והסבירה בבירור מדוע בחרה להוריש דווקא לתובעים. גם מסמכים רפואיים מתקופת החתימה על הצוואה, לרבות חוות דעת של רופא שבדק את המנוחה ביום עריכת הצוואה, תמכו בכך שהייתה כשירה. אשר לטענות בדבר השפעה בלתי הוגנת ומעורבות פסולה בעריכת הצוואה, קבע בית המשפט כי לא הובאה כל ראיה ממשית לכך וכי המנוחה לא הייתה תלויה לחלוטין באפוטרופא או בבניה, אלא שמרה על מידה של עצמאות. יתרה מכך נקבע כי רצונה להוריש למשפחת האפוטרופא היה עקיב, גלוי ומוצהר, ולא נבע ממצוקה או מניצול. עוד קבע בית המשפט כי המתנגדת הודתה שלא הייתה בקשר עם המנוחה עשרות שנים, ולא נודע לה מהמנוחה דבר על נסיבות עריכת הצוואה. בית המשפט דחה גם את הטענה כי היה על האפוטרופא לקבל אישור מראש לעריכת הצוואה, בקובעו כי צוואה היא פעולה אישית של המצווה ולא פעולה משפטית בית המשפט בדק אם מערכת היחסים בין שני צדדים. המיוחדת בין המנוחה לאפוטרופא השפיעה על רצון המנוחה והגיע למסקנה כי לא מדובר בניצול או בהשפעה פסולה, אלא בקשר משפחתי אותנטי שנרקם שנים רבות והיה ידוע וגלוי לכול. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי המנוחה הייתה כשירה לערוך צוואה, כי הצוואה משקפת את רצונה החופשי וכי לא היו השפעה בלתי הוגנת או מעורבות פסולה בעריכתה. לפיכך נדחתה התנגדות בת הדודה, והצוואה קוימה. בית המשפט חייב את המתנגדת בהוצאות לטובת התובעים. פלוני נ' האפוטרופוס 53962-08-22 ) ת"ע (פתח תקווה / 53962- בפסק הדין שניתן בת"ע הכללי במחוז תל אביב פלוני נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל אביב ואח' 08-22 דן בית המשפט לענייני משפחה בפתח 6)2025 (ינואר תקווה בתוקפה של צוואה שערכה מנוחה ניצולת שואה, אלמנה ללא ילדים, אשר ציוותה את כל רכושה לתובע שנים וטען שהם היו בני 12 – אדם שהתגורר בדירתה זוג. הנתבעים, אחייניה של המנוחה, התנגדו לקיום הצוואה בטענה כי היא נערכה בהשפעה בלתי הוגנת של התובע, אשר ניצל את חולשת המנוחה ואת תלותה בו. האפוטרופוס הכללי במחוז תל אביב התערב בהליך, בטענה שמדובר במקרה חמור של ניצול קשישה ערירית. המנוחה, ניצולת שואה שאיבדה את משפחתה, עלתה פגש התובע במנוחה במקרה 2007 . ב־ 1978 ארצה ב־ , לאחר שהתובע החל 2010 ברחוב והחל לסייע לה. ב־ בהליכי גירושין, הציעה לו המנוחה להתגורר בדירתה. עם הזמן החל התובע לעשות למנוחה את כל מטלות העניקה 2012 היום־יום, והיא נזקקה לעזרתו ולליוויו. ב־ המנוחה את דירתה היחידה לתובע במתנה, בשמירת זכותה להתגורר בה כל ימי חייה, ואף אפשרה לו לפעול בחשבון הבנק שלה. המנוחה ערכה צוואות קודמות . הצוואה שנדונה 2018 ו־ 2014 לטובת התובע בשנים , חודשיים בלבד לפני פטירת 14.7.19 בהליך נערכה ב־ המנוחה, ובה ציוותה את כל רכושה לתובע. כשנפטרה המנוחה כמעט לא נותר רכוש בעיזבונה, שכן הדירה והכספים הועברו לתובע עוד בחייה. בנובמבר שודרו בטלוויזיה כתבות שטענו 2019 ובינואר 2018 להשתלטות התובע על המנוחה ועל נכסיה. התובע הגיש תביעת לשון הרע נגד העיתונאית האחראית לכתבות ונגד אחרים, והיא נדחתה. גורמי הרווחה בעירייה ערכו מעקב צמוד אחר המנוחה והתרשמו כי היא פעלה מרצונה החופשי. המנוחה נחקרה פעמיים במשטרה בעקבות .)30.1.25 (נבו פלוני נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל אביב 53962-08-22 . ת"ע (פתח תקווה) 6 142 2026 ינואר 4 עסק משפחתי גיליון
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==