המחוזי כי אין צורך לדון בשאר העילות לפסילת הצוואה, ובכל זאת הן נדונו בפסק הדין למעלה מן הצורך. כמו כן קבע המחוזי כי הנהנה היה מעורב באופן עמוק ויוצא דופן בעריכת הצוואה. השופטים הדגישו כי "מכלול הפעולות שביצע המערער בכל הנוגע להכנת הצוואה מלמד שהוא זה שלמעשה 'הפיק' את הצוואה, ואף אם כל אחת מהפעולות שהוא ביצע כשלעצמה לא מהווה נטילת חלק בעריכתה, צדק ביהמ"ש קמא כשקבע שמקבץ כל הפעולות שבוצעו ע"י המערער הוא בגדר נטילת חלק בעריכת הצוואה". המחוזי אישר גם את מסקנותיו של בית המשפט לענייני משפחה בדבר השפעה בלתי הוגנת מצד המנהל. הוא הדגיש כי הוכח ספק כבד בשאלה אם הצוואה אכן שיקפה את הרצון האמיתי והחופשי של המנוחה. המחוזי דחה את טענת הנהנה בערעור שיש להחיל את סעיף לחוק הירושה, הואיל ומצבה הקוגניטיבי של המנוחה 31 הידרדר במהירות לאחר עריכת הצוואה, בעקבות נפילה שאירעה כארבעה חודשים לאחר מכן, ואחריה מונה לה אפוטרופוס לענייני גוף ורכוש. בנסיבות אלה קבע המחוזי כי המנוחה ממילא לא הייתה כשירה לבטל את הצוואה, .31 ומכאן אין כל רלוונטיות בעניין זה להוראות סעיף עוד יצוין כי השופט שוחט, שהצטרף לפסק דינו של השופט שילה, הדגיש כי גם אם תתקבל גרסת הנהנה שלפיה המנוחה ביקשה להוריש את רכושה לשני ילדיו – מרגע שעורכת הדין פנתה לנהנה וביקשה ממנו את שמות ילדיו ומספרי תעודות הזהות שלהם, בחר הנהנה למסור את פרטיהם של שניים משלושת ילדיו, בהתאם לרצונו שלא לכלול את בנו השלישי בעיזבון. גם התנהלות זו, לדברי השופט שוחט, מראה השפעה ישירה של הנהנה על תוכן הצוואה ומצטרפת למכלול הפעולות שיזם הנהנה בהליך עריכת הצוואה, כפי שפורטו בפסק דינו של השופט שילה. פלונית (ש.י.) נ' פלונית 44734-01-24 ) עמ"ש (באר שבע / פלונית (ש.י.) נ' 44734-01-24 פסק הדין שניתן בעמ"ש עוסק במחלוקת סביב עיזבונו של 8)2025 פלונית (מרץ והותיר אחריו שבעה 72 המנוח, אשר הלך לעולמו בגיל ילדים – שישה בגירים מנישואיו ובת קטינה מקשר אחר. המנוח ערך שש צוואות שונות והסכמים עם המערערת, שהייתה בת זוגו בשנותיו האחרונות. לאחר פטירתו של המנוח התנהלו בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד כמה הליכים שנכרכו יחדיו סביב עיזבונו של המנוח, תוקפן של צוואותיו וההסכמים שערך עם המערערת בשנותיו האחרונות. המערערת הגישה בקשה לקיום , ובה 2020 הצוואה השישית והאחרונה שערך המנוח ב־ זכתה לנתח נכבד מהעיזבון. בקשה זו הוגשה תחילה לרשם לענייני ירושה, אך בשל התנגדות חמישה מילדיו הבגירים של המנוח (המשיבים בערעור) הועברה הבקשה להכרעת בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע. בהתנגדותם טענו המשיבים כי הצוואה השישית של המנוח נערכה בהשפעה בלתי הוגנת שכללה עושק, כפייה ומעורבות פסולה של המערערת. לדבריהם היא ניצלה את חולשתו של המנוח, בודדה אותו מילדיו והשפיעה עליו לשנות את צוואותיו לטובתה. הם הגישו התנגדות בטענה דומה 5–2 נוספת ובה ביקשו לפסול את הצוואות ועתרו לקיום הצוואה הראשונה בלבד, שלטענתם שיקפה את רצונו של אביהם. מעבר לכך עתרו המשיבים לביטול שני הסכמי הלוואה והסכם חיים משותפים שנחתמו בין , בטענה שנעשו 2020–2018 המנוח למערערת בשנים בהשפעה בלתי הוגנת, מתוך עושק וכפייה וללא גמירות דעת מצד המנוח. המערערת טענה כי הייתה במערכת יחסים זוגית אמיתית עם המנוח, אשר כללה מגורים משותפים, משק בית משותף, טיפול מסור ותמיכה כלכלית, במיוחד בתקופת מחלתו. היא הדגישה כי המנוח היה כשיר לחלוטין לערוך צוואות והסכמים, וכי כל הפעולות המשפטיות משקפות את רצונו החופשי. עוד טענה כי המנוח נפגע מילדיו הבגירים ובחר להוקיר אותה על מסירותה. המערערת הכחישה כל טענה להשפעה בלתי הוגנת, לעושק או לכפייה, וטענה .)9.3.25 (נבו פלונית (ש.י.) נ' פלונית 44734-01-24 . עמ"ש (באר שבע) 8 פינת עדכוני פסיקה 145 2026 ינואר 4 עסק משפחתי גיליון
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==