אחת מבנותיו, נ', נפטרה עוד לפניו והותירה אחריה , לבקשת 1990 ילדים – העותרים. בצו הירושה שניתן ב־ שלושת בניו של המנוח, נפקד שמם של נכדיו (ילדי נ') מהבקשה ומהצו, והם לא נכללו ביורשים שהוכרזו במסגרת צו הירושה. רק שנים רבות לאחר מכן, בעקבות סכסוך משפחתי, גילו העותרים כי לא נכללו בצו הירושה ופנו לבית הדין השרעי בנצרת בבקשה לביטול הצו. בית הדין השרעי וקבע כי במקום אימם המנוחה הם קיבל את טענותיהם לחוק 14 ו־ 11 היו זכאים לרשת את סבם מכוח סעיפים הירושה. משלא הוזכרו בבקשה למתן צו הירושה ולא נתנו הסכמתם לסמכות בית הדין, הורה בית הדין על ביטול הצו. על החלטה זו הגיש אחד מבניו של המנוח ערעור לבית הדין . הערעור התקבל מן הטעם שהעותרים השרעי לערעורים אינם זכאים לקבל מאומה מירושת סבם המוריש, לאור (א) סיפה לחוק הירושה ("הוראות אלה 14 הוראת סעיף לא יחולו כאשר המוריש הניח בן זוג וכן הורים או הורי (א), או אחד מאלה"). עוד קבע 11 הורים כאמור בסעיף בית הדין השרעי לערעורים כי מאחר שהמנוח הותיר אחריו את פ', סבתם של המערערים, אין לראות בהם חליפים לאימם המנוחה. בהמשך קבע בית הדין השרעי ניתן כדין, ובכך הפך 1990 לערעורים כי צו הירושה מ־ את פסק דינו של בית הדין השרעי בנצרת. העתירה שבענייננו נסבה אפוא על פסק דינו של בית הדין השרעי לערעורים. תחילה הובהר בפסק הדין כי אף שבג"ץ אינו ערכאת ערעור על החלטות של בתי דין דתיים, לרבות בתי הדין השרעיים, נסיבות המקרה .מחייבות את התערבותו בג"ץ עמד על כך שלפי עקרון החליפות, ילדיו של מי מקרובי המוריש שנפטר לפניו נכנסים בנעליו לעניין (א) לחוק הירושה קובע עיקרון זה, 14 הירושה. סעיף אך מוסיף חריג: "הוראות אלה לא יחולו כאשר המוריש (א), 11 הניח בן זוג וכן הורים או הורי הורים כאמור בסעיף על פי פסק הדין, בית הדין לערעורים או אחד מאלה". פירש את הסעיף כך שכל עוד יש בן זוג בחיים – נכדים אינם יורשים. בית המשפט העליון דחה פרשנות זו וקבע כי החריג נועד למנוע התנגשות בין יורשים מדרגות שונות (כגון אחים או דודים), אך אינו שולל את זכותם של נכדים לרשת את סבם כאשר אימם נפטרה לפניו, . עוד נקבע כי הנכדים – ילדי נ' – גם אם יש בן זוג בחיים נכנסים בנעליה וזכאים לחלקה בירושת אביה, אף על פי שסבתם (אלמנת המנוח) הייתה בחיים בעת פטירתו. כמו כן קבע בג"ץ כי פרשנותו של בית הדין לערעורים אינה עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק, ואף מנוגדת לפרשנות שניתנה לסעיף זה בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה. , ביטל את פסק בג"ץ קיבל את העתירהלאור האמור, דינו של בית הדין השרעי לערעורים והחזיר על כנו את פסק דינו של בית הדין השרעי בנצרת, אשר הכיר בזכות העותרים לרשת את סבם מכוח עקרון החליפות. בפסק הדין שניתן בבע"מ פלונית נ' פלוני 5620/24 בע"מ / דן בית המשפט 11)2025 פלונית נ' פלוני (יוני 5620/24 העליון בשתי בקשות רשות ערעור שאוחדו. הבקשות ונפרדו 1996 נסבו על סכסוך רכושי בין בני זוג שנישאו ב־ שנות נישואין. כמה שבועות לפני הנישואין קיבלה 23 לאחר האישה מאביה במתנה שתי חלקות קרקע חקלאיות בנס ציונה, והן נרשמו על שמה בלבד. כעבור שש שנים שוּנה הייעוד של אחת החלקות למגורים, והאישה התקשרה בעסקת קומבינציה עם קבלן, שבמסגרתה מכרה חלק מהקרקע ובתמורה קיבלה שבע דירות בבניין שייבנה על הקרקע. בהמשך מכרה האישה שתיים מהדירות, ותמורתן הופקדה לחשבון המשותף של בני הזוג. חמש הדירות הנותרות נותרו בבעלותה. במהלך השנים הושכרו הדירות, ובני הזוג התגוררו בדירה אחרת ברעננה הרשומה על שם שניהם. לצד הדירות בנס ציונה החזיקו בני הזוג גם בדירה נוספת ברעננה הרשומה על שמם. פנו הצדדים לבית המשפט לענייני 2019 לאחר הפרידה ב־ משפחה בתביעות רכוש הדדיות: האישה עתרה לפירוק .)30.6.25 (נבו לונית נ' פלוני פ 5620-24 . בע"מ 11 פינת עדכוני פסיקה 147 2026 ינואר 4 עסק משפחתי גיליון
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==