שוב לרוכשים אחרים ונרשמו על שמם. ניתנו בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה 2019 רק ב־ צווי קיום צוואה המאשרים כי התובעים הם היורשים , הוגשה 2021 החוקיים של המנוחים. כעבור שנתיים, ב־ התביעה הנדונה. במסגרתה עתרו התובעים לחיוב הנתבעת בגין הנזק שנגרם להם, לטענתם, עקב מעשי הנתבעת ומחדליה. התובעים טענו כי רשם המקרקעין הפר את חובת הזהירות החלה עליו, התרשל והפר חובות חקוקות בכך שלא זיהה את הזיוף למרות פגמים בולטים ומובהקים במסמכים. לדבריהם היה עליו לערוך בדיקה מדוקדקת של המסמכים שקיבל לצורך שינוי בעלות במקרקעין; קל וחומר כאשר אפשר היה לזהות את התרמית על ידי בדיקות פשוטות, כגון בדיקה באתר רשם הירושה. מנגד טענה המדינה כי המסמכים שהוצגו נראו אותנטיים ולא עוררו חשד לזיוף. לדבריה אי אפשר לצפות מבוחן עסקאות סביר לפעול כחוקר ולאמת כל פרט במסמכים המוגשים לו, כל שכן אם מדובר בבדיקה שאינה נדרשת על פי נוהלי הרישום המקובלים, מאחר שתפקידו טכני. עוד נטען כי לתובעים אשם תורם בכך שלא דאגו לרישום נכסי הירושה במשך שנים רבות, ואף לא פעלו לקבלת צו מניעה או להקפאת הרישום בפנקס מייד לאחר גילוי התרמית. .בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה באופן חלקי בפסק הדין נקבע כי בנסיבות המקרה, בוחן עסקאות סביר היה אמור לזהות לפחות שתי "נורות אדומות" בולטות במסמכים המזויפים: ראשית, העובדה שהמנוח, תושב ישראל, הזדהה בצוואה באמצעות דרכון איראני – מדינה המוגדרת מדינת אויב. שנית, התאריך המופיע בחותמת "העתק נאמן למקור" קדם לתאריך מתן הצו – סתירה כרונולוגית שאינה מתיישבת עם היגיון בסיסי. בית המשפט קבע כי כאשר מתעורר חשד, אפילו קלוש, מצופה מבוחן עסקאות סביר לערוך בדיקה יסודית יותר. זאת באמצעות עיון בתיק באתר רשם הירושה או בדיקות .נוספות לפי שיקול דעתו, כדי לוודא את אמינות המסמכים במקרה הנדון בדיקה בסיסית הייתה מאפשרת לחשוף בקלות את הזיוף. משלא נעשתה בדיקה כזאת, פעלה קן הזהירות המצופה מרשות ֶ הנתבעת באופן החורג מת לתקנות המקרקעין (ניהול 18 סבירה. עוד נקבע כי תקנה , וכן הנהלים המחייבים של רשם 2011 ורישום), תשע"ב־ המקרקעין מחייבים הצגת צו ירושה או צו קיום צוואה מקורי או מאושר בידי נוטריון. אישור הבקשה על בסיס מסמך שהתיימר להיות העתק של צו ירושה בלי אישור כזה עולה כדי התרשלות. פסק הדין מדגיש את האחריות המוטלת על יורשים מנגד לפעול בשקידה ראויה לרישום זכויותיהם במקרקעין ולנקוט צעדים מיידיים למניעת עסקאות בנכס עם התעוררות . במקרה זה ייחס בית המשפט לתובעים חשד לתרמית בשל שני מחדלים מרכזיים: 40% אשם תורם בשיעור של המחדל הראשון הוא התרשלותם באי־רישום המקרקעין שנה. בית המשפט הבהיר כי 18 על שמם במשך יותר מ־ במיוחד כאשר מדובר במקרקעין ריקים, מצופה מיורש לפעול בזריזות לרישום זכויותיו, שכן בנכסים כאלה קיים סיכון מוגבר לניסיונות השתלטות דרך זיוף מסמכים והעברת הזכויות לצדדים שלישיים. המחדל השני הוא השתהות התובעים בנקיטת הליכים משפטיים דחופים , כאשר התגלה החשד לזיוף ובטרם הושלם 2017 בסוף רישום המקרקעין על שם הרוכשים הראשונים. בית המשפט קבע כי גילוי רישום המקרקעין על שם אדם זר היה צריך להדליק "נורות אזהרה" בקרב הנתבעים, שהם היורשים האמיתיים, ולהניע אותם לפעולה מיידית – למשל הגשת בקשה לצו מניעה זמני והגשת תלונה במשטרה. זאת כדי למנוע כל עסקה עתידית במקרקעין ולהצהיר באופן פומבי על זכויותיהם בתור היורשים החוקיים. בית המשפט הדגיש כי גם אילו בקשותיהם היו נדחות בשל חוסר במסמכים מספקים, כטענת התובעים, הפעולה המהירה הייתה עשויה להיחשב לניסיון ראוי להקטנת הנזק ולהשפיע על שיעור האשם התורם שיוחס להם. אשר לשיעור הנזק קבע בית המשפט כי יש להעמיד את הניזוק במצב שבו היה אלמלא העוולה, וזאת באמצעות פיצוי לפי ערך המקרקעין במועד התרחשות הנזק, בשיערוך הסכום ממועד יצירת החבות ועד לתשלום בפועל. בית המשפט קבע כי מועד התגבשות הנזק פינת עדכוני פסיקה 151 2026 ינואר 4 עסק משפחתי גיליון
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==