– המועד שבו נרשמו המקרקעין על שם 15.1.18 הוא הרוכשים הראשונים. בנקודת זמן זו "איבדו" התובעים את זכויותיהם במקרקעין עם העברתם לצד שלישי. עד למועד זה אפשר היה להשיב את המצב לקדמותו, שכן כל עוד המקרקעין היו רשומים על שם שרון, אפשר היה להחזירם לתובעים אילו התגלה הזיוף. במועד זה התגבשה חובת הנתבעת לפצות את התובעים בגין הנזק שנגרם להם עקב רשלנותה. לפיכך נקבע כי יש לחשב את הפיצוי על בסיס שווי , והנתבעת נדרשה לפצות את 15.1.18 המקרקעין ב־ ), בתוספת 60% התובעים בהתאם לשיעור אחריותה ( הפרשי הצמדה וריבית מיום זה ועד למועד התשלום 13.5 בפועל. שווי המקרקעין במועד הקובע הוערך ב־ מיליון ש"ח, וממנו הופחתו מס שבח והיטל השבחה. 40% בהתחשב באשם התורם של התובעים בשיעור ש"ח, בתוספת 5,313,593 חויבה המדינה לשלם לתובעים ועד מועד התשלום 15.1.18 הפרשי הצמדה וריבית מ־ בפועל. כמו כן חויבה המדינה בתשלום חלק מהוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין. פלונית נ' אלמונית 42471-05-24 ) עמ"ש (תל אביב–יפו / 42471-05-24 בפסק הדין שניתן בעמ"ש (תל אביב–יפו) דן בית המשפט 14)2025 (פברואר פלונית נ' אלמונית המחוזי בערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה. בפסק הדין הראשון התקבלה תביעת המשיבה, אלמנתו של המנוח, למתן פסק דין הצהרתי שלפיו מלוא הזכויות בדירה על שם המנוח (להלן "הדירה") שייכות לה. המערערים הם ילדיו של המנוח מנישואיו הקודמים. , ויומיים לפני כן חתמו 2.12.21 המנוח והמשיבה נישאו ב־ 25 , רק 27.12.21 על הסכם ממון שאושר על ידי נוטריון. ב־ ימים לאחר נישואיהם ובטרם עברו לגור יחד, נפטר המנוח פתאום. בעקבות מותו פתחה המשיבה בשני הליכים משפטיים: האחד, בקשה למתן צו ירושה; השני, תביעה למתן פסק דין הצהרתי שלפיו היא זכאית למלוא הזכויות בדירה, שהייתה רשומה על שם המנוח לפני הנישואין והוגדרה בהסכם הממון נכס בבעלותו הבלבדית שאינו "). הבקשה תביעה למתן פסק דין הצהרתיבר איזון (להלן " למתן צו ירושה התקבלה, ונקבע כי המשיבה יורשת את מחצית העיזבון והמערערים את המחצית האחרת. הערעור שהגישו המערערים נדחה, וכך גם בקשת רשות ערעור שהגישו לבית המשפט העליון. כאמור, התביעה למתן פסק דין הצהרתי התקבלה אף היא. התביעה למתן פסק דין הצהרתי נסמכה, בין השאר, על להסכם הממון שנערך 15.19–15.9 הוראות הסעיפים אם שקבע כי " 15.14 בין המנוח לתובעת, בהם סעיף במהלך החיים המשותפים ילך האיש חס וחלילה לעולמו, הבעלות המלאה בדירת ההשקעה תעבור במלואה לאישה. אם במהלך החיים המשותפים תלך האישה חס וחלילה לעולמה, יהיו יורשיה החוקיים זכאים לזכויותיה בדירת ההשקעה, בשיעור הבעלות של האישה בזכויות בדירה בעת פטירתה. יודגש כי התחייבות זו סופית ובלתי חוזרת, והיא תגבר על כל הוראת צוואה ותהיה חוב של האיש כלפי האישה גם לאחר המוות". כמו כן נסמכה : "אם במהלך השנה הראשונה 15.19 התביעה על סעיף לתקופת החיים המשותפים לא ירכוש האיש את דירת ההשקעה בפועל, יחול כל האמור בסעיף זה על הדירה ב') ותירשם הערת 7.1 ברח' ר' בעיר מ' (המופיעה בסעיף אזהרה לטובת האישה על דירה זו. יובהר כי לגבי דירה ."זו אין משכנתה בתביעה למתן פסק דין הצהרתי טענה המשיבה כי בהתייחס לכך שהמנוח נפטר כחודש בלבד לאחר חתימת ההסכם ולא עלה בידו לרכוש את דירת ההשקעה, 15.14 בנסיבות אלו אמורות לחול הוראות הסעיפים , והמשיבה זכאית למלוא הזכויות בדירה. מנגד 15.19 ו־ טענו המערערים כי לפי הוראות ההסכם, המועד הראשון שבו תהיה המשיבה זכאית לזכויות בדירה הוא בתום ארבע שנים ממועד "תחילת החיים המשותפים". לדבריהם במקרה זה "תקופת החיים המשותפים" כלל לא החלה, מכיוון שהם לא גרו יחד כפי שתכננו. .)26.2.25 (נבו פלונית נ' אלמונית 42471-05-24 . עמ"ש (תל אביב–יפו) 14 152 2026 ינואר 4 עסק משפחתי גיליון
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==