קידום הגירושין. לדבריה האיש מחסיר ממנה ומהילדים צרכים בסיסיים, אינו משלם את הוצאות הבית, העלים כלי רכב שנרכשו מכספים משותפים ואף נהג לגבות לבדו את דמי השכירות מיחידת הדיור. כמו כן הסבירה האישה שהיא ניהלה את החשבונות המשפחתיים בשל מומחיותה המקצועית ולא מכוונת מרמה; העברות כספים לחשבונות בני משפחתה נעשו לסיוע בלבד, וממילא מדובר בכספי קרוביה שהופקדו בחשבון המשותף לזמן קצר בשביל ריבית טובה יותר. 10,000 היא אף הצהירה שעבדה במשך שנים תמורת ש"ח לחודש בממוצע, אך נאלצה לעזוב את עבודתה בשל מצבה הרפואי. מאז היא מתקיימת מקצבת 2015 ב־ נכות ואינה זכאית לפנסיה. לפי האישה, שכרה לא היה גבוה דיו להוות מקור לסכומים ה"מוברחים" שמקורם, לטענתה, בבני משפחתה. היא הוסיפה כי גם חוות דעת האקטואר לא כללה בדיקת מקורות כספיים, ולפיכך אין יסוד לטענה כי סכומים אלה הופקו מהכנסות בני הזוג. לא זו אף זו, האישה טענה כי האיש עצמו פתח חשבון נפרד , העביר אליו כספים מהחשבון המשותף 2012 כבר ב־ ללא ידיעתה והסתיר ממנה מידע. לדבריה, האיש היה מודע לחשבונותיה ולמעשיה ואף שלח חוקרים פרטיים ופרץ לחשבונותיה הפנסיוניים. כן טענה האישה כי האיש מנסה להציג את טענותיו כחלק ממהלך טקטי בהליך הגירושין ותו לא. בית המשפט לענייני משפחה (השופטת א' ונקרט) קבע כי עניינה של ההכרעה שלפניו בכמה סוגיות ושאלות ) מהי מסת הרכוש שיש לכלול באיזון 1 עקרוניות: ( ) האם יש לאזן את בית המגורים, לרבות 2 המשאבים; ( הקרקע, על רקע טענת האיש כי הקרקע ניתנה לו במתנה; ) איך 4 ) אופן איזון הרכבים, לרבות רכבים שנמכרו; ( 3( יאוזנו הזכויות הסוציאליות – היוון לעומת המתנה, וכן ) לחוק יחסי ממון; 2(8 בקשה לאיזון לא שוויוני לפי סעיף ) האם יש להשיב דמי שכירות מהשכרת יחידת דיור; 5( ) הוצאות אחזקה, 7 ) טענות הדדיות להברחת כספים; ( 6( .מיסי נכס ושכר טרחת מומחה בית המשפט קבע כי גמלת הנכות שהאישה מקבלת מהביטוח הלאומי והפיצוי שקיבל הבעל בעקבות נזק גוף ) לחוק יחסי ממון. 2 (א)( 5 אינם ברי איזון, בהתאם לסעיף לעומת זאת, רכבו של האיש שנרכש לכאורה מכספי הפיצוי ייכלל במסת האיזון, שכן לא הוכח כי הוא אכן מומן במלואו או בקצתו מאותם כספים. בכל הנוגע לשאלת איזון בית המגורים והבעלות על הקרקע שעליה הוא בנוי, בית המשפט קבע כי כל הזכויות הועברו ונרשמו על שם הצדדים בחלקים שווים, בלי שנעשה ניסיון להחריג את הקרקע מהמעמד הקנייני של האישה. נקבע כי יש לייחס לרישום בלשכת רישום המקרקעין משקל ראייתי מכריע, וכי מדובר בחזקה אשר לא נסתרה במקרה זה. עוד הדגיש בית המשפט כי הנטל להוכיח שהרישום אינו משקף את המציאות מונח לפתחו של האיש, אך הוא לא עמד בו ולא הביא ראיה לכך שהאישה מחזיקה בזכויות המבנה בלבד. בית המשפט התרשם כי הבנייה מומנה מכספים משותפים וכי רישום הזכויות נעשה במודע, בהמשך לדירה שרשומה על שם הצדדים יחדיו. לאור האמור נקבע כי בית המגורים והקרקע ייכללו במלואם במסת האיזון, וכי האישה זכאית למחצית מהזכויות בבית המגורים, לרבות הקרקע שעליה הוא בנוי. בכל הנוגע לאיזון זכויות סוציאליות קבע בית המשפט כי יש לערוך את החלוקה לפי מועד הבשלת הזכויות, דהיינו מועד הפדיון, ולא באמצעות היוון מיידי. בעניין דמי ש"ח 2,000 השכירות, מהתביעה עלה כי האישה קיבלה ש"ח. לפי גרסת 1,500 ש"ח – והאיש קיבל 3,500 מתוך האישה, חלוקה זו נעשתה בהסכמה כדי להיטיב עם שוכר המקורב לאיש. לאור האמור קיבל בית המשפט את ההסכמה המילולית וקבע כי הבעל אינו זכאי להשבת עודפים. יתר על כן קבע בית המשפט כי לא הונחה תשתית ראייתית מספקת לכך שהתרחשו הברחות כספים מהחשבון המשותף – לא בידי האיש ולא בידי האישה. נקבע כי היקף הפעילות הכלכלית של שני הצדדים היה נרחב, אך ביצוע העברות או משיכות אינו הברחה. בנוגע לסכומים נוספים שהצדדים טענו כי הם אמורים להיות חלק ממסת האיזון, בית המשפט קבע כדלהלן: פיצוי ש"ח שקיבל האיש מחברת הביטוח 103,000 בגובה יוחרג ממסת האיזון ויישאר ברשותו; האישה תעביר לאיש 156 2026 ינואר 4 עסק משפחתי גיליון
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==