להיפרע מהמבקש אם יתקבלו טענותיה בנוגע לשווי השותפות במשרד עורכי הדין. לטענתה שווי השותפות האמיתי גבוה הרבה יותר מהקביעה בחוות דעת המומחה, וחלוקת הנכסים בשלב זה תגרום לה נזקים עצומים. בהכרעתו קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור והורה על ביטול החלטת בית המשפט לענייני משפחה, כך שנכסי המקרקעין של בני הזוג יחולקו בעין. בית המשפט הדגיש כי חשוב לשאוף להסדר רכוש כולל בין בני זוג מתגרשים, אך כאשר ההליך המשפטי צפוי להימשך זמן רב – במקרה זה הצדדים פרודים כבר שלוש שנים – יש להעדיף את זכותו הקניינית של כל שותף לדרוש . בית המשפט עמד על פירוק שיתוף במקרקעין בכל עת כך שמדובר בשישה נכסים יקרי ערך ולא רק בדירת מגורים אחת. בנסיבות אלה, לדבריו, אין חשש ממשי לפגיעה במשיבה או בילד הקטין, במיוחד לאור העובדה שלשני הצדדים נכסים וכספים רבים. עוד נקבע כי גם אם יתברר ששווי שותפות המשרד של המבקש גבוה מהערכת המומחה, בידי המבקש יהיו די נכסים לשלם את חלקה של המשיבה, והמשיבה תוכל להבטיח את זכויותיה באמצעים משפטיים מתאימים. בפסיקתו התבסס בית המשפט על עקרונות שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון, ובפרט על ההלכות ברע"א פלוני נ' 8873/06 ובבע"מ 18 בר־אל נ' בר־אל 4358/01 יש לאפשר לבית המשפט העקרונות קובעים כי 19.פלוני גמישות דיונית בבחירת המועד והאופן של פירוק השיתוף, באיזון בין הצורך בהסדר כולל להגנה על זכויות קנייניות . לפיכך נקבע כי אין הצדקה לעכב של כל אחד מהצדדים את פירוק השיתוף, וההליך יוחזר לבית המשפט לענייני משפחה לקביעת החלופה הראויה לחלוקה בעין של הנכסים המשותפים. פלונית נ' פלוני 66823-02-24 ) תלה"מ (פתח תקווה / 66823-02-24 פסק הדין שניתן בתלה"מ (פתח תקווה) עוסק בתביעה לביטול 20)2025 (מרץ פלונית נ' פלוני הסכם ממון שנחתם בין בני זוג כחמישה חודשים לפני נישואיהם ואושר בפני נוטריון. ולהם ארבעה ילדים, 2000 בני הזוג, שנישאו בשנת ניהלו הליכים משפטיים סביב סיום יחסיהם. בהליכים הגישה האישה תביעה רכושית, תביעה למזונות ותביעה לביטול הסכם הממון – היא התביעה שבלב פסק הדין. בד בבד הגיש הבעל תביעה בעניין הקטינים ותביעה לפירוק שיתוף. הצדדים עדיין מתגוררים יחד, אך כבר הוסכמה ביניהם חלוקת השהות של הילדים, וניתן צו לפירוק השיתוף בביתם. הליך האיזון הרכושי הושהה עד להכרעה בתביעה לביטול הסכם הממון. האישה טענה שהבעל – איש עסקים, דירקטור ובעל אחזקות בחברות בארץ ובחו"ל – הסתיר ממנה חלק מהכנסותיו והעביר נתח מהן לחברה משפחתית, בעודו מציג לה שכר נמוך. האישה טענה כי הצדדים חיו ברמת חיים גבוהה, וכל בני הבית נהנו מחיי מותרות. היא הוסיפה כי הצדדים הסכימו לשיתוף מלא, לרבות רישום בית משותף על שני שמותיהם, אך הבעל ביקש ממנה לחתום על הסכם ממון שמחריג את רכוש אביו מהרכוש המשותף. לדבריה, חודשים ספורים לפני הנישואין ביקש הבעל שתתלווה אליו למשרד נוטריון. שם הונח לפניה מסמך שעליו התבקשה לחתום בלי שהוקרא או הוסבר לה, ובלי שניתנה לה אפשרות לעיין בו או לקבל ייעוץ משפטי. לדבריה היא האמינה לבעלה שאמר כי המסמך נועד רק להחריג את רכוש אביו מהרכוש המשותף. רק בהליך גישור בין הצדדים נחשפה האישה להסכם הממון, שלטענתה נערך בידי עורך דינו של הבעל בלבד, בלי שפגשה אותו. לטענתה ההסכם מקפח אותה, והיא חתמה עליו מתוך אמון בבעלה בלי לדעת את משמעותו האמיתית. עוד טענה האישה כי הבעל הפר את ההסכם בכך שהסתיר ממנה ), בפסק דינו של הנשיא א' ברק. 2001( 856 )5 בר־אל נ' בר־אל, נה( 4358/01 . רע"א 18 ), בפסק דינו של השופט א' רובינשטיין. 7.6.07 פלוני נ' פלוני ( 8873/06 . בע"מ 19 .)5.3.25 פלונית נ' פלוני (נבו 66823-02-24 . תלה"מ (פתח תקווה) 20 158 2026 ינואר 4 עסק משפחתי גיליון
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==