עסק משפחתי | גיליון 4 | ינואר 2026

בדבר כפייה נועדו להצגתו באור שלילי. כמו כן, לדברי האיש ניהלה האישה אורח חיים עצמאי לחלוטין, הייתה עצמאית כלכלית ונתמכה בו כפי שנהוג בין בני זוג. הצדדים חיו על בסיס כבוד והבנה הדדיים עד שנפגעו יחסיהם בעקבות התערבות משפחת האישה, אשר לטענתו רקמה מזימה במטרה להרחיקו מנכסיו. האיש אף טען כי בעת ששהה בחו"ל – לבקשת האישה – היא ובני משפחתה גנבו רכוש ומסמכים אישיים מביתו. האיש הכחיש כי הבריח כספים או העבירם לילדיו וטען כי כל ההכנסות הופקדו לחשבון המשותף, אשר היה חשוף לפיקוח קרוב משפחתה של האישה שעבד בסניף הבנק. בנוגע לדירות טען האיש כי הן נרכשו בתקופת הנישואין 23 על שם שני הצדדים, בעזרת משכנתאות משותפות. לטענתו הסכימה האישה לכך ששאר קצבת הנכות ישמש לסיוע לילדיו החיילים. כמו כן, הוסיף כי פתיחת חשבון הבנק על שם האישה נועדה לגיוס תרומות להשתלת כליה ולא לניתוק כלכלי. האיש אף טען כי מעולם לא העביר כספים לחו"ל ללא אישור האישה ותרם להוצאות משק הבית. לאור האמור עתר האיש לדחיית טענות האישה ולחיובה בהוצאות משפט. בישיבת קדם־משפט נדונו הצעת חלוקת הדירות, שאלת הוויתור על כתובה, חלוקת כספים שהיו בכספת והחיסכון המשותף. בית המשפט מינה שמאי ואקטואר והורה להם לערוך תחשיבים לשני המועדים שבהם טענו בני הזוג כי התרחש הקרע. על פי חוות דעת האקטואר הוצעו שתי ) חישוב היוון 1 שיטות לחלוקת הזכויות הסוציאליות: ( ) איזון בהתאם למועדי 2 של הזכויות ועריכת איזון מיידי; ( גמילת הזכויות לפי חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני החוק לחלוקת חיסכון (להלן " 2014 זוג שנפרדו, תשע"ד־ ניתן פסק דין חלקי, שבמסגרתו 28.1.24 "). ב־פנסיוני אישר בית המשפט חלוקה של שלושת נכסי המקרקעין שנצברו במהלך הנישואין, לפי שווי מוסכם בין הצדדים, ש"ח. עוד קבע 860,000 וקבע פער בשווי הדירות בסך ש"ח) תשולם 430,000( בית המשפט כי מחצית הפער לאישה בצירוף הצמדה כחוק במועד איזון הזכויות. בית המשפט קבע כי מועד הקרע יהיה בהתאם לגרסת האיש, משום שגם לאחר פתיחת החשבון הפרטי המשיכה האישה להפקיד את מלוא הכנסותיה לחשבון המשותף .25.1.22 . לפיכך נקבע מועד הקרע ל־ 2022 עד ינואר אשר להסכם הממון, בית המשפט קבע כי אף שהוא אושר וקיבל תוקף של פסק דין, אין הוא חסין מביקורת. זאת הגם שביטולו מחמת פגם ברצון דורש רף ראייתי גבוה, נוכח עקרונות סופיוּת ההליך המשפטי והגנה על ציפיותיהם הסבירות של הצדדים. הואיל ולא נטען פגם פרוצדורלי באישור ההסכם, ומכיוון שהצדדים אישרו לבית המשפט כי הבינו את משמעותו וחתמו עליו מרצון, נדחו טענות האישה בנוגע לפן השיפוטי של ההסכם. טענותיה נותרו במסגרת ההיבט החוזי בלבד: כך נקבע כי טענות האישה הועלו באורח כללי, נעדרו פירוט נקודתי ולא נתמכו בראיות של ממש. בית המשפט קבע גם כי טענת האישה שהאיששכנע אותה לחתום על ההסכם כדי להגן עליה מטענות עתידיות של ילדיו סותרת את הטענה שהחתימה נכפתה עליה. עוד שנות העיכוב בהעלאת הטענות – כשמאז 20 נקבע כי ההסכם חלף עשור מנישואי הצדדים – פוגעות במשקלן, בעיקר בשים לב לכך שלא הובהרה מניעה לעתור לביטול ההסכם במועד מוקדם יותר. בית המשפט אף קבע כי הימנעות האישה מהבאת עדותו של עורך הדין שערך את הסכם הממון מחזקת את המסקנה שעדותו הייתה פועלת לרעתה. שונים הם פני הדברים ביחס ואולם בית המשפט קבע כי " לעילות שנולדו לאחר כריתת הסכם הממון ואישורו". על פי להסכם הממון מהותי ומרכז את עיקר 9 פסק הדין, סעיף ההסכמות הכלכליות שבין הצדדים – ובפרט התחייבות לנהל הכנסות והוצאות באמצעות חשבון משותף, וכן התחייבות האיש לצרף את האישה כשותפה לחשבונו האישי. בית המשפט קבע כי האיש הפר התחייבויות אלו , משום שלא צירף את האישה לחשבונו בצורה שיטתית הפרטי ולא הפקיד את מלוא הכנסותיו לחשבון המשותף. זאת בזמן שערך פעולות עצמאיות בכספי הצדדים, פינת עדכוני פסיקה ש"ח בגין החופשה בדובאי, וכי כספי השכירות שימשו בין השאר לטיפולים רפואיים בעבורה ולבילויים זוגיים. 3,500 . עוד טען האיש כי השיב לאישה 23 161 2026 ינואר 4 עסק משפחתי גיליון

RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==