משקים חקלאיים נ' א' נ' ר' א' 5216-07-22 ) תמ"ש (פתח תקוה / נ' 5216-07-22 פסק הדין שניתן בתמ"ש (פתח תקווה) עוסק בסכסוך משפחתי על 25)2024 (דצמבר א' נ' ר' א' זכויות במשק במושב חקלאי, בעקבות פטירתו של בעל הזכויות הרשום (להלן "המנוח"). הנחלה נרכשה בידי הוריו של המנוח לפני כשבעים , הנתבעת 1 שנים. להורים נולדו שלושה ילדים: הנתבעת והמנוח. לאחר פטירת אב המשפחה עברו זכויותיו 2 בנחלה לאלמנתו. זמן קצר לאחר מכן חתמו המנוח ואם המשפחה על הסכם, והאם מכרה למנוח את כל דולר. האם הודיעה 200,000 זכויותיה בנחלה תמורת על כך לוועד המושב, והמנוח נרשם כחבר באגודה וכבעל רשות בנחלה בספרי רשות מקרקעי ישראל. היא גרה עם הבן בבית ישן 2004 עד פטירת האם ב־ , נשא המנוח את 55 , כשהיה בן 2010 בשטח המשק. ב־ התובעת לאישה. השניים עברו להתגורר בבית חדש ) עברה להתגורר 3 בשטח המשק, ואחייניתו (נתבעת בבית הישן שבמשק עם בעלה. למנוח ולתובעת לא נולדו ילדים. התובעת לא נרשמה כחברת אגודה או כבת רשות. בין השניים לא נערך נפטר 2020 הסכם ממון, והמנוח לא ערך צוואה. ב־ המנוח בפתאומיות, ולפי צו הירושה הוגדרה התובעת )2–1 יורשת לשני שלישים מעיזבונו; אחיותיו (נתבעות היו זכאיות יחד לשליש. מאחר וצו הירושה לא חל על המשק החקלאי, פרץ סכסוך בין הצדדים ביחס לשאלת הזכויות במשק. התובעת טענה כי היא זכאית למלוא הזכויות במשק להסכם 1 (ג) 19 מהיותה בת זוגו של המנוח, בהתאם לסעיף המשבצת בין רשות מקרקעי ישראל לאגודת המושב שמסדיר את הזכויות בנחלה (להלן "הסכם המשבצת"). לחלופין ביקשה התובעת לקבל את הזכויות בבית החדש ) לחוק הירושה, היות שהיא הייתה 2 (א)( 11 מכוח סעיף נשואה למנוח יותר משלוש שנים וגרה עימו בדירת המגורים בעת פטירתו. כמו כן היא דרשה השבת כספים ובעלה 3 שהשקיעה בבית ובמשק, וטענה כי נתבעת הם שוכרים בלבד החייבים בדמי שכירות. מנגד טענו כי ההסכם בין אם המשפחה למנוח היה 2–1 הנתבעות למראית עין בלבד, וכי המנוח החזיק במשק "למשמרת" בנאמנות למענן במסגרת הסכמות משפחתיות. הן דרשו כי הזכויות יירשמו על שמותיהן בלבד וביקשו פירוק שיתוף גם 2 במשק, מינוי כונס נכסים ומתן חשבונות. נתבעת טענה כי 3 בבית הישן, ונתבעת 3 תמכה בזכויות נתבעת יש לה זכויות בו או לפחות זכאות לרשות שאינה חוזרת (או פיצוי על השקעותיה בבית). בית המשפט דחה את כל טענות הצדדים לזכויות ייחודיות נקבע כי ההסכם 2–1 . ביחס לטענת הנתבעות במשק בין אם המשפחה למנוח לא היה למראית עין, אלא היה הנטל להוכיח תקף ומוסכם על כל הצדדים. נקבע כי , וכן שמדובר בהסכם למראית עין מוטל על הטוען לכך שלא הובאו ראיות או עדויות מספקות להנחה זו מצד הנתבעות או האם בחייה. גם טענת הנאמנות נדחתה, מאחר שלא הוכחה נאמנות משפטית, ואי אפשר להחזיק בזכות אישית כ-בר־רשות . יתרה מכך קבע בית המשפט בנאמנות לפי חוק הנאמנות – לטעון אי אפשר להעלות טענות עובדתיות סותרותכי להסכם למראית עין וגם לנאמנות. הוא הוסיף כי השיהוי בהעלאת הטענות לאחר פטירת האח, עשרות שנים ומעיד 2–1 לאחר פטירת האם, פועל לרעת הנתבעות על חוסר תום לב. אשר לטענות התובעת קבע בית המשפט כי כדי להכריז עליה בת זוג הרשאית לבוא בנעליו של המנוח, בהתאם ) להסכם המשבצת, יש לפרש את המונח 1 (ג)( 19 לסעיף "בן זוג" הסכם המשבצת באופן מהותי ותכליתי ולא באופן . פרשנות תכליתית זו תגשים את רצון הצדדים פורמלי בהסכם ואת מטרתו: השארת הנחלה בחיק המשפחה נקבע כי לא די בקיומם של מחד גיסא ואי־פיצולה מאידך. , ונדרשת בחינה מהותית של מערכת נישואים רשמיים היחסים הכלכלית והאישית בין בני הזוג. זאת בפרט .)25.12.24 (נבו נ"א נ' ר"א 5216-07-22 . תמ"ש (פתח תקווה) 25 164 2026 ינואר 4 עסק משפחתי גיליון
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==