כאשר מדובר בנכס חיצוני שהובא לנישואין בידי אחד הצדדים. מכיוון שהמשק הוא רכוש חיצוני שהמנוח הביא לנישואיו עם התובעת, נקבע כי נכון לפנות למבחנים הקבועים בחוק יחסי ממון בין בני זוג, ולבחון את המשק (המהווה רכוש חיצוני שהובא לנישואין בידי אחד מבני הזוג) בהתאם להלכת השיתוף הספציפי. נטל ההוכחה על בן הזוג הטוען לשיתוף בנכס חיצוני הוא נטל מוגבר, ויש להוכיח "דבר מה נוסף" מעבר לקיום . התובעת לא הוכיחה שיתוף ספציפי במשק – הנישואים לא הייתה שותפות כלכלית, לא נוהל חשבון משותף ולא הוצגו ראיות לכוונת שיתוף מצד המנוח. כמו כן המנוח לא דאג להסדיר את זכויות התובעת במשק, לא צירף אותה לאגודה ולא ערך צוואה או הסכם ממון. בית המשפט דחה גם את התביעה החלופית לקבלת ) לחוק הירושה. 2 (א)( 11 הזכויות בבית החדש מכוח סעיף הוא קבע כי מדובר בתביעה לפיצול המשק שאינה עולה בקנה אחד עם מגבלות הסכם המשבצת ועם מדיניות יש לפרש את הסכמי רשות מקרקעי ישראל. עוד נקבע כי המשבצת לפי מטרותיהם – הבטחה שהמשק יהיה מקור והעברתו בתוך המשפחה פרנסה ויחידה כלכלית אחת – לא בהכרח לבן או לבת הזוג, אלא רק כאשר הוכח שיתוף מהותי. ולבעלה נקבע כי עתירתה לפיצול 3 אשר לנתבעת הבית הישן מהמשק אינה עולה בקנה אחד עם הוראות הסכם המשבצת, ולא הוכחה טענתה שהמנוח התכוון ובעלה 3 לפצל את המשק למענה. נקבע כי הנתבעת הם שוכרים בלבד ששילמו דמי שכירות, ואין להם זכויות קנייניות או רשות שאינה חוזרת בבית הישן. לא הוכחה בית השקעה המזכה בזכות קניינית או בפיצוי חריג. המשפט הדגיש את עקרון העליונות של הסכמות בכתב במשפחה, במיוחד כאשר מדובר בנכסים חשובים כמו משק חקלאי. כך קבע בית המשפט כי בהיעדר מסמך בכתב, אי אפשר להכיר בנאמנות או ברשות שאינה חוזרת, במיוחד כאשר הצדדים נהגו להסדיר עניינים מהותיים .בכתב לאורך השנים כל התביעות נדחו: תביעות הנתבעות נדחו במלואן. תביעתה של התובעת לזכויות במשק נדחתה, אך התקבלה דרישתה להשבת כספים שהשקיעה בבית ובעלה עד 3 ולמימוש זכותה לדמי שכירות מנתבעת לפינויים. סדרי דין בבית המשפט לענייני משפחה פלונית נ' אלמוני ואח' 43589-08-24 רמ"ש / פלונית נ' אלמוני 43589-08-24 בפסק הדין ברמ"ש דן בית המשפט המחוזי בבאר 26)2024 (אוקטובר ואח' שבע בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה, שאישר צווי גילוי מסמכים רפואיים נרחבים על מנוחה כדי לברר את תוקף צוואתה. המנוחה והותירה צוואה נוטריונית 2023 הלכה לעולמה בדצמבר , שבמסגרתה הורישה את זכויותיה במקרקעין 28.5.20 מ־ ובנכסים לאחת מבנותיה (המבקשת בבקשת רשות בבקשת 4–2 הערעור), לבת נוספת ולנכדותיה (המשיבות הוא חתנה של המנוחה, 1 רשות הערעור). המשיב שהתאלמן מבתה המנוחה. לאחר פטירת המנוחה פנתה בתה (המבקשת) לרשם לענייני ירושה בבקשה למתן צו קיום צוואתה הנוטריונית של המנוחה. המשיבים – חתנה של המנוחה ושלוש נכדותיה – הגישו התנגדות לקיום הצוואה. המשיבים טענו כי חלק מהזכויות שהורישה המנוחה אינן חלק מהעיזבון, ולרעייתו עוד בחייהם. 1 שכן הן הועברו במתנה למשיב כמו כן הם טענו כי המנוחה לא הייתה כשירה לערוך צוואה במועד עריכתה, וייתכן שהצוואה אינה משקפת את רצונה החופשי. בעקבות זאת הועבר ההליך לבית המשפט לענייני משפחה. המשיבים עתרו למינוי מומחה פסיכו־גריאטרי בטענה שהמנוחה ערכה ייפוי כוח מתמשך, אשר נכנס לתוקף על יסוד חוות דעת רפואית – דבר המעיד על מצבה פינת עדכוני פסיקה .)28.10.24 (נבו פלונית נ' אלמוני ואח' 43589-08-24 . רמ"ש 26 165 2026 ינואר 4 עסק משפחתי גיליון
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==