פסק הדין כי יש מקום לתת רשות ערעור ולדון בבקשה כבערעור בשל ההשלכות המהותיות של ההחלטה על זכויות הצדדים, ובפרט על הזכות לפרטיות של המנוחה. במסגרת זו עמד המחוזי על כך שבהליכי גילוי מסמכים בבתי המשפט לענייני משפחה יש לאזן בין עקרון השקיפות לאינטרסים מתחרים, ובראשם הזכות לפרטיות – זכות יסוד חוקתית המוגנת גם לאחר פטירת האדם. בתוך כך נקבע כי גילוי מסמכים רפואיים עשוי לפגוע במידה רבה בפרטיות, ולכן יש להפעיל שיקול דעת זהיר ומידתי בבחינה דו־שלבית: ראשית, יש לבדוק את רלוונטיות המסמכים למחלוקת; שנית, יש לאזן בין תרומתם האפשרית של המסמכים לבירור המחלוקת ובין הפגיעה בזכות לפרטיות ובאינטרסים נוספים. על פי פסק הדין, הנטל להוכיח את נחיצות גילוי המסמכים המאוחרים לצוואה מוגבר כאשר . נקבע כי מדובר במנוח שאינו יכול להגן על פרטיותו המשיבים לא עמדו בנטל זה, מכיוון שלא הציגו תשתית ראייתית מספקת לכך שגילוי המסמכים רלוונטי להכרעה בכשרות המנוחה לצווֹת. כמו כן, ציין המחוזי כי התעודה הרפואית שעליה הסתמכו המשיבים הונפקה שלוש שנים ורבע לאחר עריכת הצוואה, והירידה הקוגניטיבית של המנוחה החלה רק כחצי שנה לפני הנפקתה – כמעט שלוש שנים לאחר עריכת הצוואה. לפיכך נקבע שאין הצדקה להניח שהמידע הרפואי המאוחר מעיד גם על מצבה במועד עריכת הצוואה. עוד נקבע כי שינוי ההחלטה המקורית בחתימה על פסיקתות שנוסחו בידי המשיבים, ללא נימוק מספק והליך מסודר, הוא פגם מהותי. התנהלות זו, על פי פסק הדין, אף מעלה חשש לניסיון "מחטף" דיוני. שופטת המחוזי הדגישה כי גם אם יש מקום לגמישות במבחן הרלוונטיות, הרי בהתייחס להיקף המידע המבוקש והפגיעה שתגרם לפרטיות המנוחה, הבקשה לחשיפת המסמכים אינה עומדת במבחן המידתיות. לדבריה, אם המשיבים סבורים שיש בהידרדרות הקוגניטיבית המאוחרת של המנוחה כדי ללמד על מצבה במועד עריכת הצוואה, עליהם להעמיד שאלה זו לבחינת המומחה ולא לדרוש גילוי גורף של כלל המידע הרפואי. לבסוף דחה בית המשפט את טענות המשיבים בדבר השתק או הסכמה מכללא מצד המבקשת לחשיפת כלל המידע הרפואי, וקבע כי אין בכך כדי להצדיק את הרחבת צווי הגילוי. על יסוד כל האמור קיבל בית המשפט את הערעור, ביטל ואת הצווים שנחתמו שמונה ימים 11.8.24 את ההחלטה מ־ לפני כן והורה כי צווי הגילוי יחולו על השנתיים שקדמו לעריכת הצוואה (ועד יום עריכתה). פלוניתבע"מ נ' אלמוני ואח' 80906-12-24) רמ"ש (בארשבע / פלונית 80906-12-24 פסק הדין שניתן ברמ"ש (באר שבע) עוסק בבקשת רשות 27)2025 (אפריל בע"מ נ' אלמוני ואח' ערעור שהגישה חברה בע"מ על החלטת בית המשפט לענייני משפחה באשדוד, אשר הורה לצרפה כצד להליך משפטי בין בני זוג לשעבר. בני הזוג, הורים לארבעה ילדים, התגרשו והסדירו את כל העניינים הכרוכים בגירושיהם, לרבות יחסי הממון, בהסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין. בהסכם הצהירו הצדדים כי בבעלותם המלאה שתי חברות המחזיקות נכסים רבים, לרבות מקרקעין ומלאי בשווי רב. הם גם הבעלים של מחצית מהזכויות בחברה נוספת – המבקשת בהליך – שמחזיקה בנכס מקרקעין דרך חברה נוספת בבעלותם המלאה. עוד הוסכם כי כל החברות תימכרנה ושוויין יאוזן בין הצדדים בחלקים שווים, בהתאם להערכת שווי של אקטואר מוסכם. עד מכירת החברות תירשמנה זכויות האישה על שמה ותינתן לה זכות חתימה בבנקים. הצדדים יהיו דירקטורים שווים בכל החברות ולא יוכלו לערוך שינויים בבעלות או בניהול בלי הסכמה הדדית. עם הזמן התגלעו מחלוקות בין בני הזוג לשעבר בנוגע להתנהלות העסקית בחברות, והן הגיעו לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה. האישה טענה כי האיש מפר את הוראות ההסכם, פועל מאחורי גבה, נוטל הלוואות מהחברות ללא הסכמתה, מבצע פעולות פיקטיביות, רוכש מלאי בהיקפים חריגים ומנסה לנצל את העיכוב פינת עדכוני פסיקה .)23.4.25 (נבו חברה פלונית נ' אלמוני 80906-12-24 . רמ"ש (באר שבע) 27 167 2026 ינואר 4 עסק משפחתי גיליון
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==