סמכות בתי דין דתיים פלוני נ' בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים 2430-23 בג"ץ / בעכו פלוני נ' בית הדין הדתי 2430-23 בפסק הדין שניתן בבג"ץ דן בית המשפט 28)2024 (יולי הדרוזי לערעורים בעכו העליון (בשבתו כבג"ץ) בשאלה אם בתי הדין הדתיים הדרוזיים מוסמכים לדון בענייני רכוש בין בני זוג על בסיס הסכמת בני הזוג, גם כשהחוק אינו מקנה להם סמכות מפורשת לכך. העותר והמשיבה, בני זוג שהתגרשו, הסכימו כי בית הדין הדרוזי ידון גם בסכסוך על חלוקת הרכוש ביניהם. אולם בית הדין הדרוזי לערעורים קבע כי אין לבית הדין הדתי הדרוזי סמכות חוקית לדון בענייני רכוש לפי חוק בתי חוק בתי (להלן " 1963 הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג־ "), גם לא בהסכמת הצדדים. לכן נקבע הדין הדרוזיים שיש להעביר את ההליך לבית המשפט לענייני משפחה. העותר עתר לבג"ץ על החלטת בית הדין הדתי הדרוזי וטען כי הסכמת הצדדים מקנה לבית הדין הדרוזי סמכות לדון בהליך, וכי בבתי הדין הדרוזיים נהוג לדון בעניינים כאלה. עוד טען העותר כי יש לפרש את החוק באופן רחב שיכלול גם את סוגיית הרכוש. מנגד הצטרפו המשיבה והיועצת המשפטית לממשלה לחוק בתי 5 לעמדת בית הדין לערעורים. לדבריהן, סעיף הדין הדרוזיים מורה כי הסמכות שבהסכמה חלה רק על ענייני מעמד אישי – בהתאם לדבר המלך במועצה על – שאינם כוללים ענייני רכוש. 1947–1922 ארץ־ישראל, עוד הדגישו המשיבה והיועצת כי אין בחוק הוראת "כריכה", דהיינו צירוף נושאים נוספים לדיון בתביעת הגירושין, כמו בחוק שיפוט בתי דין רבניים. כמו כן נטען כי העותר לא הוכיח שפרקטיקת הדיון בענייני רכוש מתקיימת בפועל. בג"ץ דחה את העתירה וקבע כי פרשנות החוק וההלכה ,בדר (מרעי) נ' מרעי 9611/00 הפסוקה, בפרט בבג"ץ אמיר נ' בית 8638/03 ) ובבג"ץ 2004( 256 )4 פ"ד נח( ,)2006( 529 )1 , פ"ד סא(הדין הרבני הגדול בירושלים אינן מקנות סמכות לבתי הדין הדרוזיים לדון ברכוש על בסיס הסכמה בלבד. עוד פסק בית המשפט כי היעדר מקור סמכות מפורש אינו יכול להיות מתוקן בהסכמה או בפרקטיקה, וכי הסמכות לדון בענייני רכוש מוקנית אשר על כן קבע לבתי המשפט לענייני משפחה בלבד. בג"ץ כי בתי הדין הדרוזיים אינם מוסמכים לדון בענייני רכוש בין בני זוג, גם אם הצדדים הסכימו על כך, ודחה .את העתירה פלונית נ' בית הדין השרעי לערעורים 38379-12-24 בג"ץ / ירושלים פלונית נ' בית 38379-12-24 בפסק הדין שניתן בבג"ץ דן בית 29)2025 (פברואר הדין השרעי לערעורים ירושלים המשפט העליון (בשבתו כבג"ץ) בעתירה נגד פסק דינו של בית הדין השרעי לערעורים. בית הדין דחה את ערעור העותרת לביטול תניה בהסכם גירושין שבה ויתרה על זכויותיה האזרחיות והשרעיות. הסכם הגירושין נחתם ואושר בבית הדין השרעי לאחר שהעותרת 2023 ב־ הצהירה כי הבינה את תוכנו וחתמה עליו מרצונה. ברם כשבעה חודשים לאחר מכן הגישה העותרת תביעה לאיזון משאבים בבית המשפט לענייני משפחה, שבמסגרתה טענה כי לא הבינה את פרטי התניה, בין השאר משום שהיא אינה יודעת קרוא וכתוב בערבית. לטענתה התווסף סעיף הקובע ויתור על זכויותיה הרכושיות ללא ידיעתה ובהסתמך על מצג מטעה מצד בן זוגה. בית הדין השרעי דחה את תביעתה והזכיר את הצהרתה המפורשת בעת אישור ההסכם. ערעורה נדחה בבית הדין לערעורים: שם נקבע כי ההסכם אושר כדין ובסמכות, כפוף להצהרות העותרת אשר לא הופרכו. עוד נקבע כי אי אפשר לבטל תניה אחת בלבד מההסכם בלי לבטלו כליל, וכי אין יסוד לטענות העותרת בדבר הטעיה, כפייה או חוסר הבנה של ההסכם. פינת עדכוני פסיקה .)24.7.24 (נבו פלוני נ' בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים בעכו 2430-23 .בג"ץ 28 .)23.2.25 (נבו פלונית נ' בית הדין השרעי לערעורים ירושלים 38379-12-24 .בג"ץ 29 169 2026 ינואר 4 עסק משפחתי גיליון
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==