להצדיק דיון נוסף. גם הטענה בדבר סתירה להלכת וינטר נדחתה, שכן עניין וינטר לא נדון בפסק הדין המקורי ולא הוזכר בו. לבסוף נקבע כי אין מקום להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין. לאור האמור קבעו השופטים כי לבתי הדין הרבניים אין סמכות לדון בתביעות מזונות ילדים שנכרכות בתביעות גירושין, אלא רק בתביעות השבה של הורה. הילד שומר על זכותו להגיש תביעת מזונות עצמאית לבית משפט אזרחי. אפוטרופסות וקטינים יובל בורודטי עו"ס נ' ר' ל' 58802-04-24 ) תנ"ז (תל אביב-יפו / יובל 58802-04-24 פסק הדין שניתן בתנ"ז (תל אביב–יפו) דן בבקשת שירותי 33)2025 (ינואר בורודטי עו"ס נ' ר' ל' "קטין נזקק", בהתאם לסעיף 14 הרווחה להגדיר קטין בן (להלן 1960 ) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך־ 6(2 "). לפי החוק קטין נזקק הוא מי ש"שלומו חוק הנוער" הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת". הרווחה ביקשה להורות על הוצאת הקטין מבית אביו ועל העברתו למסגרת חוץ־ביתית, בשל ניכור הורי חמור מצד האב כלפי האם. ההליך נוהל על רקע סכסוך גירושין מתמשך וחריף בין ההורים, שבמסגרתו נותק הקשר בין הקטין לאימו ולמשפחתה. האב התנהג באופן מתריס, מסית ומנכר, ואף סירב לשתף פעולה עם גורמי הטיפול ועם הוראות בית המשפט. האם טענה שהניכור של האב וסירובו לשיתוף פעולה יצרו מצב מסוכן לקטין, המצדיק הכרה בו כקטין נזקק לפי חוק הנוער. האם הדגישה כי כל הניסיונות לשקם את הקשר בינה ובין הקטין כשלו, וכי הנזק הנפשי והרגשי לקטין מחמיר למרות תפקודו התקין לכאורה בבית הספר ובתחומים חברתיים. עוד טענה האם כי כל אנשי המקצוע – גורמי הרווחה, מרכז מפגשים, מכון שלם והפסיכולוג המטפל – הצביעו על סיכון חמור לקטין. לדבריה הוצאתו מבית האב היא מוצא אחרון שנועד להגן על שלומו ולאפשר לו סיכוי להתפתחות תקינה. מנגד טען האב כי שיתף פעולה עם כל הגורמים וכי הקטין מסרב לקשר עם האם. האב הדגיש כי הוא מטפל בקטין במסירות וכי הקטין מצליח בלימודים, פעיל חברתית ומקובל על סביבתו. האב טען כי לא התקבלה המלצה חד־משמעית להוציא את הקטין מהבית, כי לא מוצו כל ההליכים הטיפוליים וכי ניכור הורי אינו קריטריון מספק להכרזה על קטין נזקק. לשיטתו, נזק ההוצאה מן הבית רב מהתועלת, במיוחד לאור גילו של הקטין. האפוטרופוס לדין טען כי הקטין נתון בסיכון לפגיעה רגשית בלתי הפיכה. לצד הצלחתו הלימודית ציין האפוטרופוס קשיים חברתיים, חסימה רגשית, חוסר יציבות ונסיגה בפעילויות. הוא המליץ על הוצאת הקטין מבית האב לא בשל הניכור, אלא בשל הבעיות הרגשיות וההתנהגותיות שהתפתחו בסביבתו. בפסק דינו עמד בית המשפט על כך שניכור הורי חמור, המתבטא בניתוק מוחלט של הקטין מהורה אחד בהשפעה מכוונת של ההורה האחראי למשמורת, מסכן את התפתחותו הרגשית, החברתית והנפשית של הילד. בפסק הדין נקבע כי ניכור הורי אינו הופך קטין לנזקק, אך כאשר הוא מלווה בהתפתחות נפשית בעייתית ובסרבנות מתמשכת של ההורה המנכר לשתף פעולה עם תוכניות טיפול, יש הצדקה להתערבות דרסטית. השופט בחן את עמדות הגורמים המקצועיים והתרשם מהחומר הרב שהוצג לפניו, מהתסקירים, מהאבחונים ומהעדויות. הוא קבע כי האב שלט באופן מוחלט בקטין, מנע ממנו קשר עם האם ועם משפחתה ויצר אצלו דמוניזציה מוחלטת של האם. לפי בית המשפט פגע האב קשות ביכולתו של .)29.1.25 (נבו יובל בורודטי עו"ס נ' ר. ל. 58802-04-24 . תנ"ז (תל אביב–יפו) 33 172 2026 ינואר 4 עסק משפחתי גיליון
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==