אחד מהפרקים החשובים ביותר באמנה המשפחתית הוא הפרק שעוסק במגבלות על העברת החזקות בעסק לצדדים ). בפרק זה "מגבלות עבירות" שלישיים (ובכינוין התאגידי – מתעוררים מספר קונפליקטים מסוגים שונים המחייבים את בני המשפחה להגיע להחלטות לא טריוויאליות. . העברה מותרת 1 ההחלטה הראשונה שיש לקבל היא למי ניתן להעביר את המניות ללא מגבלה. המונח המקצועי של העברה שכזאת נקרא "העברה מותרת" כאשר האדם/הגוף אליו מעבירים על פי רוב, הדור המייסד 17 ."נעבר מותר" העברה מותרת נקרא יבקש ויכתיב, וזו תהיה גם המלצתנו, שנעבר מותר יהיה אך (וספציפית צאצא של הדור המייסדורק צאצא לדורות של צמצום הגדרת נעבר מותר לצאצאים בלבד 18 המעביר עצמו). של המעביר (לצד גורמים נוספים דוגמת תאגיד בבעלות מלאה או נאמנות שבה המעביר הוא נהנה), שומר היטב על השושלת של הדור המייסד ונכסיו על פי עקרון קשר הדם ) ובנוסף מאפשר לכל ענף משפחתי לשמר BLOODLINE( את חלקו ביחס לענפים האחרים. ההחלטה השנייה, והמעוררת מחלוקת מכולן, היא האם לקבוע כי עקרון הנעבר המותר חל גם במקרה של הורשה. מאחר שישנו חופש ציווי מלא לאדם עד יום מותו ואין באפשרותנו עלינו להבין ולקבוע מה תהיה 19 להתערב בחופש הציווי הזה, התוצאה של העברה כאמור לצד שלישי (לרבות בן/בת זוג) אם לא נשכיל לקבוע 20 אגב ההורשה (על פי דין או צוואה). מראש תוצאה של העברה כאמור, ותתאפשר העברה ללא הגבלה לבן/בת זוג או כל צד שלישי אחר, אזי ההשלכה היא כי אותו צד שלישי יוכל אף הוא להעביר ללא כל מגבלה את החזקותיו לבן/בת זוג חדשים ו/או ילדים חדשים שאינם צאצאיו של הדור המייסד וכן הלאה, באופן שהלכה למעשה יאפשר זליגה "הצידה" (העברה אופקית להבדיל מהעברה אנכית) של ההחזקות בעסק המשפחתי. הדרך האחת שאפשר לבחור בה, והמחמירה ביותר, היא לקבוע בתקנון החברה או בהסכם השותפות כי בהעברה בהורשה לצד שלישי שאיננו נעבר מותר הופכות מניותיו 21 של המעביר למניות נדחות המשוללות כל זכויות בחברה. חלופה זו, המהווה למעשה סנקציה על המעביר שלא הסדיר את צוואתו בהתאם להוראות האמנה המשפחתית, איננה המועדפת עלינו מאחר שהיא עלולה למעשה לנשל ענף משפחתי שלם מהזכויות בנכסים המשפחתיים או ערכם הכספי כאשר בוצעה הורשה על פי דין או צוואה לבן/בת זוג של המנוח בניגוד להוראות האמנה המשפחתית. הדרך האחרת, המועדפת בעינינו, היא להעניק במקרה ) ליתר בני המשפחה CALL OPTION שכזה אופציית רכש ( כלפי החזקותיו של בן/ת הזוג שקיבל/ה מניות אגב הורשה (ואם אין הסכם ממון המפריד את הנכסים המשפחתיים באופן מובהק, גם במקרה של גירושין או פרידה, בהתאמות הנדרשות). אופציה כזו תאפשר (אך לא תחייב) ליתר בני המשפחה לרכוש במחיר הוגן (על בסיס הערכת שווי) תוך פרק זמן מוגבל, את מניות החברה שהועברו לבן/בת הזוג. היתרון המרכזי ביצירת אופציית רכש כאמור הוא שהענף המשפחתי של בן המשפחה שהלך לעולמו לא ניזוק כלכלית (ביחס לשווי החברה במועד הפטירה) שכן בן/בת הזוג מגבלות עבירות של זכויות ד ; או "נעבר מורשה". Permitted Transfer and Permitted Transferee 17 . ההגדרה המדויקת ל"נעבר מותר" שבה נמליץ להשתמש: צאצאי המעביר (צאצאים של הדור במייסד) ו/או תאגיד המצוי בבעלותו המלאה של המעביר ו/או 18 צאצאיו ו/או נאמנות אשר הם מוטביה היחידים הם מי מהאמורים לעיל. "צאצא" יוגדר: בן או בת ביולוגי/ת שהוכר ככזה או מאומץ/ת על פי דין. . במסגרת תהליך ההעברה הבין־דורית נשאף להסדיר את הצוואות גם לבני הדור הבא. עם זאת, יש להם חופש לשנות אותן עד יום מותם. בנוסף, ההגנה 19 שניצור באמצעות ההאמנה תגן גם על דורות רבים קדימה אשר להם לא נוכל לערוך בשלב זה צוואה. היא שבן הזוג יורש מחצית מהזכויות בחברה העסקית – גם אם בין בני הזוג נערך הסכם ממון 1965 לחוק הירושה, התשכ"ה- 11 . ברירת המחדל הקבועה בס' 20 הקובע הפרדה רכושית מלאה. כתוצאה מכך, בהיעדר צוואה יש לקבוע מנגנונים תאגידיים להגנה על המשך מימוש "עקרון קשר הדם". ). לעניין זה, נקבע: "היה והמסקנה, העולה מדינים אלה, היא, שישנה אפשרות חוקית ליצור מניות, המוגבלות 1981( 197 )4 , פ"ד לה(ברדיגו נ' פדרליין 39-80 . ד"נ 21 בתוקפן לחיי המחזיק בהן, והוכח, כי נוצרו מניות כאלה, הרי אין מתעוררת ממילא בעיה לפי חוק הירושה, ושני טעמים נפרדים לכך: ראשית, דיני הירושה אינם אוסרים על עשיית פעולות משפטיות בנכסי העיזבון, אלא שוללים הסכם, שיש בו התערבות בסדר הירושה שלא בדרך של צוואה. שנית, אם ניתן להגביל תוקפה של מניה כאמור, הרי מניות א' אינן נכללות כלל מעצם טיבן בעיזבונו של המנוח; היינו, אם הן עוברות מן העולם עם מות המחזיק בהן, אין הן יכולות להיות נושא לבעלות אחרי מות המחזיק בהן, לא של היורשים ולא של כל אדם אחר." 22 2026 ינואר 4 עסק משפחתי גיליון
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==