"גם הדין והפשרה כך. לדין – פנים זועפות, לפשרה – פנים שוחקות. הפשרה מאירה פנים לכל המתדיינים, מכבה את אש המחלוקת שביניהם ואינה משאירה גחלים לוחשות העלולות להציתה מחדש. לעומתה, ההכרעה השיפוטית "מזעיפה", בדרך-כלל, את פניה למי מן המתדיינים, היא סופה המשפטי 12 של המחלוקת, אולם לא בהכרח מכבה את גחליה." הפשרה משמשת, אם כן, גשר חשוב במתח הקיים בין המשפט לבין הצדק. בעוד שהמשפט עוסק בכללים נוקשים ובתחולה שווה, והצדק שואף לתוצאה הוגנת לפי נסיבותיו של כל מקרה, הפשרה מאפשרת פתרון גמיש אנושי ומותאם אישית, כזה שאינו כפוף בהכרח להכרעה פורמלית של הדין. הפשרה היא הביטוי וההכרה לכך שהאמת המשפטית אינה תמיד חופפת לתחושת הצדק, והיא פותחת פתח להסכמה הדדית שמפחיתה נוקשות, עוינות, מונעת עימות ומקדמת שלום בין הצדדים. בכך מעניקה הפשרה רובד מוסרי ויישומי למערכת המשפט ומאפשרת לה לפעול גם במרחב שבין הדין לבין הצדק. רק כשהמשפט, הצדק והצדקה עובדים יחד – תיבנה חברה חזקה מוסרית ומאוזנת. משפט לבד – יוצר סדר אבל הוא עלול להיות קר ואטום. צדק בלי חוק? עלול להיות סובייקטיבי ומבלבל. וצדקה בלי החוק והצדק היא מעשה יפה אבל לא פתרון כולל. *** חז"ל כבר אמרו "על שלושה דברים העולם עומד: על הדין, בהיקש מדברים אלה ניתן לומר 13 על האמת ועל השלום". שסדר חברתי מתוקן עומד על המשפט, הצדק והצדקה. הדברים נכונים לכל ערכאות השיפוט – וביתר שאת לבתי המשפט לענייני משפחה. סכסוך במשפחה "כל כולו בסתר ואפס קצהו בגלוי". מכאן העיקרון של "שופט אחד משפחה אחת". אותו שופט ידון בכל ענייני הצדדים ובכל התובענות שיוגשו בפניו. שופט המשפחה לא מטפל רק בזכויות של צדדים, אלא בהרבה מעבר לכך. הוא מטפל ברגשות, במשאלות, במאווים, בשנאות ובתסכולים של אלה המגיעים לשעריו. התקלות שאותן צריך שופט המשפחה לפתור שונות מאלה שנדונות בבתי משפט רגילים. בבתי משפט למשפחה באים תובעים שלפעמים התביעה שלהם בכלל לא מבטאת את "מה שכואב להם" באמת. בתי המשפט לענייני משפחה מתמודדים מדי יום ביומו עם תובענות שמוגשות מטעמים של נקמה, קיפוח, נטישה, קנאה וכו' ולא מתוך צורך אמיתי בסעד המבוקש בתובענה. בפני שופט המשפחה יוגשו מספר תובענות בסדר רץ, לפעמים נאספות הן לגודלו של ארגז עוד טרם ישיבת קדם המשפט, והוא יידרש לעשות "משפט צדק". ראינו כבר ש"עשיית משפט" כשלעצמה אינה מבטיחה עשיית צדק. עשיית משפט כשלעצמה לעולם לא תכה בשורש הסכסוך אלא רק תגזום את ענפיו; ענפים שצומחים הם פרא ובמהירות רבה יותר מיכולתו של השופט לגזום אותם. כיצד אפוא יפעל שופט המשפחה בבואו לעשות משפט צדק? מיומנות (הבחנה בין עיקר לטפל), אינקוויזיטוריות, ישירות, מידתיות וחתירה ליישוב הסכסוך בדרכים חלופיות. .)1999( 337 )1 , פ"ד נג(אגיאפוליס נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה 1639/97 . ע"א 12 .משנה אבות א, יח. 13 33 2026 ינואר 4 עסק משפחתי גיליון
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==