היכולת להבחין בין עיקר לטפל, ובמהירות. זו המיומנות הנדרשת. שופט משפחה אינו אמור רק להחליט נקודתית בבקשות שמונחות בפניו. עליו ליישם, כבר בשלב קדם המשפט, שמתקיים לאחר הגשת כתבי הטענות ולעיתים גם לאחר שכבר יש לו היכרות עם הצדדים בעקבות בקשות לסעדים דחופים להם נדרש בהליך יישוב הסכסוך שלא צלח, את התכלית שמאחורי הקמת המוסד שבו הוא מכהן. עליו לנסות ולהבין מה באמת מפריע לצדדים. מה מונע מהצדדים להיפרד ולהמשיך בחייהם. שופט המשפחה יחטא לתפקידו אם בד בבד, כחלק ממלאכתו בעשיית המשפט, לא יפעל גם כפסיכולוג ויתחקה אחר שורש הסכסוך והרצונות הכמוסים של הצדדים ויפעל למציאת מזור ותרופה לא רק באמצעות עשיית משפט וצדק אלא גם בעשיית הצדקה – הפשרה כתרופה ומזור לחולי המשפחתי. כאשר נפגע מחוסר הכרה ועם פגיעה חודרנית מגיע למיון הפרוטוקול הרפואי דורש להפשיט אותו מבגדיו כדי לברר אילו פגיעות יש לו שמסכנות את חייו. לעיתים, למראית עין, הפגיעה נראית במקום אחד אבל היא למעשה ממקור אחר. כך גם שופט בית המשפט לענייני משפחה נדרש לעשות בשלב קדם המשפט. ברוב המקרים, כשכבר מוגשות תביעות הן מוגשות "בתפזורת". בנדיבות. תביעה רכושית ותביעת מזונות ותביעת משמורת ולא פעם בכפל ואם גם הורי הצדדים היו מעורבים בחיי בני הזוג ותמכו בהם אז גם הם מצטרפים ל"חגיגה" וככה מתנות הופכות להלוואות והענקות הופכות לנאמנות ותכתובות ווטסאפ שהוחלפו ברגיל בחיי היומיום הופכות להיות טעונות פרשנות ומותנות בתנאים מתלים ומפסיקים ובכלל – כל מה שהיה פשוט הופך להיות מורכב. עם כל זה צריך שופט בית המשפט להתמודד, וזאת בשעה שכשהצדדים נכנסים לאולם מלווים עם עורכי דינם, הוא (השופט) מכיר הכי פחות טוב את התמונה. הוא לא מכיר את הצדדים והצדדים לא חשפו בפניו את מאווייהם האמתיים. במקרה הטוב הם חשפו אותם בפני עורכי דינם, אבל כתבי הטענות שהוגשו מטעמם נערכו במטרה להשיא את האינטרסים של הלקוחות. הם לא נערכו בשביל להציג בית המשפט תמונה אמיתית וכנה ככל האפשר באשר לנושא האמיתי שבמחלוקת. קשה אפוא להבחין בין העיקר לטפל; בין מה שבאמת כואב לצדדים ומפריע להם להתקדם לבין בין מה שיתרפא ויסתדר בעצמו. שופט משפחה שיידע להבחין מהר יותר בין העיקר לטפל, להפריד בין "רעשי הרקע" לבעיה האמיתית, לזהות איפה ה"דימום" מסכן החיים ואיפה מדובר רק בחבלות או שריטות שטחיות שיגלידו כשהזמן יעשה את שלו, יהיה שופט יעיל יותר וזה טוב לא רק למשפחה הזו אלא גם לכל ציבור המתדיינים שיזכו לקבל את יומם מהר יותר. עם זאת, זיהוי הבעיה הוא בבחינת חצי הדרך לפתרון. משזוהתה הבעיה על השופט להתאים את ניהול ההליך על מנת להגיע לפתרון השלם. כך למשל, במקרה מתאים, קידום בירור הסוגיות הרכושיות לפני הנושאים שבאופן טבעי נראית דחופים יותר כמו הסדרי מיומנות 34 2026 ינואר 4 עסק משפחתי גיליון
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==