.2020 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א- 1 . תק' 14 השהות ומזונות, צפוי לסיים את הסכסוך בין הצדדים מהר יותר, משום שהעניינים הללו הם "העיקר" ואילו המחלוקות שהועלו בעניין הסדרי השהות והמזונות הם ה"טפל". היכולת של שופט משפחה לזהות את התמונה המלאה ולהבחין בין עיקר לטפל היא אינה יכולת "מולדת" אלא כזו שנרכשת במהלך השנים. ניסיון קודם של שופט כעורך דין קודם למינויו לא בהכרח תורם הרבה בעניין הזה. השעות הרבות באולם הן שתורמות. ההכנה המוקדמת של התיק. קריאת כתבי הטענות. כתיבת הערות לפני הדיון, העלאת השערה מה פה "העיקר" ומה "הטפל" וניסיון במהלך קדם המשפט לבחון אם ההשערה הזו נכונה או לא לצד הנכונות לא להיות מקובע, להכיר בטעויות או הנחות שהתבדו ולהעלות השערות אחרות ולבחון גם אותן. לפי הפרדיגמה הקלאסית, המשפט הישראלי הוא משפט אדוורסרי בבסיסו. בתי המשפט נזהרים לרדת ל"זירת ההתגוששות" במטרה למנוע מצג של נקיטת עמדה בסכסוך. נראה שלאחרונה קיימת זניחה מסוימת של (א) לתקנות 3 הגישה הקלאסית הזו על ידי מחוקק המשנה, אשר בתקנה הטיל על בית המשפט חובה לגלות 2018 סדר הדין האזרחי, התשע"טאקטיביות בניהול ההליך. תקנה מעין זו נפקדה מתקנות סדר הדין האזרחי ). עוד נראה כי סמכויות השופט בקדם המשפט 1984 הקודמות (התשמ"ד- לתקנות סדר הדין האזרחי. במסגרת 63 הורחבו למדי, כעולה מתקנה שלב קדם המשפט מוסמך השופט לשמוע עדות "של כל הנוכח באולם בית המשפט, על עובדה שבמחלוקת ולקבל מענה לשאלות בעניינים הנוגעים לסכסוך נושא התובענה"; להורות לבעלי הדין להשיב בתצהיר על שאלות שונות או עניינים שונים ואפילו למחוק או לדחות תביעה; ואם כתב ההגנה לא מגלה הגנה אז גם לתת פסק דין לפי התביעה. אם זו מידת האקטיביות שמחוקק המשנה הקנה כיום לבתי המשפט "הרגילים", אפשר בהחלט לומר שמבתי המשפט לענייני למשפחה הציפייה היא אף רבה יותר. דהיינו, שיפעלו באופן יותר אקטיבי ובפרט בהליך קדם המשפט. זה המקום לציין כי לבית המשפט לענייני משפחה ניתנה סמכות לסטות מהוראות סדר הדין האזרחי הרגילות ולנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר יש בכך כדי להעיד שמחוקק המשנה ביקש לתת לבית 14 לעשיית צדק. המשפט לענייני משפחה שיקול דעת רחב יותר לפעולה. בבתי המשפט לענייני משפחה ברירת המחדל להתייצבות הצדדים הפוכה מזו שבבתי המשפט הרגילים וקיימת חובה של בעלי הדין להתייצב לקדם המשפט אלא אם בית המשפט פטר אותם מהתייצבות. מהי המטרה של חיוב בעלי רק כשהמשפט, הצדק והצדקה עובדים יחד – תיבנה חברה חזקה מוסרית ומאוזנת. משפט לבד – יוצר סדר אבל הוא עלול להיות קר ואטום. צדק בלי חוק? עלול להיות סובייקטיבי ומבלבל. וצדקה בלי החוק והצדק היא מעשה יפה אבל לא פתרון כולל. אינקוויזיטוריות 35 2026 ינואר 4 עסק משפחתי גיליון
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==