.משרדנו ייצג את חברת רשת מדיה ואיילה חסון בתביעת לשון הרע שהוגשה כנגדם על ידי מר יוסף רחמים
עניינה של התביעה בשתי כתבות תחקיר שפורסמו בתכנית “שישי” בערוץ 13 בהגשת איילה חסון בסוף שנת 2018 ובתחילת שנת 2019. במסגרת כתבות אלו הוצגה סיפורה של הגב’ רותי שפיץ, ניצולת שואה ערירית בת למעלה מ- 80 שנקלעה למערכת יחסים עם אדם בשם יוסף רחמים, שאז היה בסוף שנות הארבעים לחייו.
.במסגרת הכתבות תואר כיצד הגב’ שפיץ העבירה לבעלותו של רחמים את כל הרכוש והנכסים שצברה בחייה לאחר שביקש ממנה לעשות כן
.בתביעתו, שהועמדה על סך של 1,640,000 ₪, טען התובע שהפרסומים בכתבה אינם אמת וכי הם עולים לכדי לשון הרע. התביעה הוגשה נגד חסון ורשת, ונגד אנשים אחרים שרואיינו בכתבה
.בית המשפט (כב’ השופט גלעד הס) דחה את התביעה נגד חסון ורשת במלואה
בית המשפט הדגיש את העניין הציבורי הרב שבכתבה, אשר עוסקת בתופעה העגומה של ניצול קשישים. נקבע שמערכת היחסים בין מר רחמים לגב’ שפיץ חורגת מהמישור האינטימי ביניהם היות וברקע קיימת תופעה כללית של אנשים צעירים המבקשים להשתלט על רכושם של קשישים עריריים.
נקבע כי הכתבה מפנה זרקור של התקשורת לאוכלוסייה ולמצוקה אשר לא זוכה להתייחסות רבה בכלי התקשורת וכי הסיפור שפורסם מייצג תופעה חברתית מדאיגה שראוי לעקור מהשורש.
בית המשפט קבע כי חסון ורשת הוכיחו שהמניע המרכזי של רחמים היה להשתלט על הרכוש של הגב’ שפיץ: “הנתבעים הוכיחו כי אחד המניעים המרכזיים, אם לא היחיד, של מר רחמים בקשר עם הגב’ שפיץ היה השתלטות על רכושה של זו”.
בית המשפט קבע גם שהיה בסיס ראייתי מוצק לכך שרחמים השתלט על חייה של הגב’ שפיץ: “מר רחמים אכן השתלט על חייה של הגב’ שפיץ ופעל באופן מובהק למנוע מהגב’ שפיץ מגע עם אנשים נוספים”.
.בית המשפט קבע כי פרסומיהם של חסון ורשת חוסים תחת הגנת אמת בפרסום, וכי עומדת להם גם הגנת העיתונות האחראית, שכן “הפרסום נשען על עבודה עיתונאית אחראית ורצינית ונעשה אימות של העובדות”
