נדחתה תביעה נגד בריטיש איירווייס שעניינה אי מתן החזר לסוכני נסיעות בגין ביטול כרטיסי טיסה
בית משפט השלום בתל אביב קיבל את טענותיה המשפטיות של בריטיש איירווייס בגדר תא”מ 7587-06-16 גוליבר תיירות בע”מ נ’ בריטיש איירווייס (טרם פורסם) במלואן, וקבע כי מערכת היחסים שבין בריטיש איירווייס לבין גוליבר אינה מערכת יחסים של “עוסק” מול “צרכן”, ולכן אין תחולה להוראות חוק הגנת הצרכן, תשמ”א-1981 במישור מערכת היחסים בין בריטיש איירווייס לבין גוליבר.
בתוך כך, קיבל בית המשפט הנכבד את טענתה של בריטיש איירווייס לפיה סוכנות הנסיעות לא משמשת שלוחתה של חברת התעופה, בהתאם לקביעותיו של בית הדין לחוזים אחידים בח”א 804/07 דיזנהויז יוניתורס נסיעות ותיירות (1979) בע”מ נ’ היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו, 13.10.2009).
בית המשפט הוסיף וקבע, כי ישנם שלושה שלבים בעסקת התיירות: שלב המשא ומתן; שלב כריתת חוזה ההזמנה; וביצועו של חוזה ההזמנה. בית המשפט קיבל את טענותיה של בריטיש איירוויס לפיהן רק משעה שהנוסעים עולים על המטוס (ואולי אף משעה שביצעו רישום לטיסה), הם לקוחותיה של בריטיש איירווייס לכל דבר וענין; דהיינו כי במצב דברים זה חלות על מערכת היחסים שלל חוקים נוספים ובהם חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע”ב-2012, אמנת מונטריאול וכן הוראות כרטיס הטיסה הספציפי.
בית המשפט הנכבד הוסיף ודחה את טענותיה של גוליבר בדבר “התעשרות שלא כדין” מצידה של בריטיש איירווייס בנסיבות הענין. בית המשפט קבע כי לא התקיים היסוד הדרוש בחוק עשיית עושר, הוא דרישת הוכחת “התעשרות שלא על פי זכות שבדין”. זאת משום שההחזרים הכספיים שבוצעו בין בריטיש איירווייס לבין גוליבר נעשו במובהק מכוח ההסדרים החוזיים שבין הצדדים, ומכאן שגבייתם היתה במסגרת זכותה החוזית של בריטיש איירווייס.
בית המשפט קבע שגוליבר תישא בשכר טרחת ב”כ של בריטיש איירווייס בסכום של 10,000 ש”ח.
Search by
Clear Search