חברת Serra International, Inc הגישה עתירה מינהלית לביהמ”ש לעניינים מינהליים בירושלים בקשר עם הליך תחרותי שפרסמה משלחת הרכש של משרד הביטחון לניו יורק, בו זכתה G&B Packing (שיוצגה על ידי משרדנו). בעתירה, ביקשה העותרת לעיין בכלל מסמכי ההליך התחרותי הנזכרים בתקנות חובת המכרזים ובתקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הביטחון), לרבות ההצעה הזוכה, ולהאריך את המועד להגשת עתירה כנגד זכיית G&B Packing.
במסגרת בקשה שהגשנו לסילוק העתירה על הסף נטען, בין היתר, כי יש לסלק את העתירה מחמת קיומה של תניית שיפוט זר שעוגנה במסמכי ההליך התחרותי, לפיה על ההליך התחרותי ועל כל התקשרות מכוחו יחול הדין החל במדינת ניו יורק וכל סכסוך לגביהם יתברר במדינת ניו יורק. עוד טענו בהקשר זה, כי העותרת מושתקת ומנועה מהעלאת טענות בדיעבד כנגד חוקיות תניית השיפוט הזר לה הסכימה בעצם הגשת הצעתה בהליך מבלי להתנגד לאיזה מתנאיו.
בנוסף, טענו כי שביהמ”ש לעניינים מינהליים אינו הפורום המתאים והטבעי לדון בהליך, שכן ההתקשרות עם הספק הזוכה בהליך התחרותי כמו גם ההליך התחרותי עצמו ממומן מכספי הסיוע הביטחוני שמקבלת מדינת ישראל מהממשל האמריקאי; ההליך התחרותי מתנהל מתחילתו ועד סופו בארה”ב; מופנה רק כלפי חברות אמריקאיות, ומשתתפות בו רק חברות אמריקאיות; וההתקשרות נשוא ההליך התחרותי נועדה להתבצע בארה”ב.
על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים, הדוחה את הבקשה, הגשנו בקשת רשות ערעור בשם G&B.
ביהמ”ש העליון קיבל את בקשת רשות הערעור, וקבע כי על פי לשונה המפורשת ועל פי תכליתה של תניית השיפוט הזר היא חלה הן על השלב החוזי והן על השלב המכרזי, וכי העותרת לא הציגה נסיבות מיוחדות המצדיקות שלא לכבד תנייה זו. בתוך כך דחה ביהמ”ש את טענת העותרת כאילו אופייה של משלחת הרכש כגוף מינהלי מספיק כשלעצמו כדי לחרוג מהסכמות הצדדים, וקבע כי במקרה זה פעלה משלחת הרכש בכובעה כצד להתקשרות עסקית-מסחרית. כמו כן, קיבל ביהמ”ש העליון את טענותינו כי הפורום הנאות לדון בהליך הוא בניו יורק, וכי העותרת מושתקת מטענותיה כנגד תניית השיפוט הזר.
לפיכך, קיבל ביהמ”ש העליון את הערעור לגופו, והורה לעותרת לשאת בהוצאות G&B Packing והמדינה.
