ביום 28.6.2018 פסק כב’ השופט גרוסקופף (ת”צ 32392-04-15), שיש לסלק בקשת אישור להכיר בתובענה כייצוגית נגד תנובה, בטענה שגבתה מחירים מופרזים ובלתי הוגנים על שמנת חמוצה, חמאה, וגבינה צהובה בחריץ. ביהמ”ש פסק כי המבקש ישלם לתנובה הוצאות בסך 55,000 ₪.
ברקע הדברים: ביהמ”ש הציע לצדדים הסדר דיוני, לפיו ימונה מומחה מטעם ביהמ”ש, שיבחן את שיעור הרווחיות התפעולית של תנובה לגבי כל קטגוריית מוצרים. לפי ההסדר שהוצע, אם המומחה יקבע כי שיעור הרווחיות התפעולית לקטגוריית מוצרים לא עולה על 20%, בקשת האישור תדחה מיד על בסיס נתון זה כשלעצמו, והדיון בבקשה לא יימשך. אם המומחה יקבע כי שיעור הרווחיות התפעולית היא בין 20% לבין 25% – לבית המשפט יהיה שיקול דעת אם לדחות התובענה מייד, או אם להמשיך בדיון בבקשת האישור. ואם המומחה יקבע כי הרווחיות התפעולית גבוהה מ- 25% – יימשך הדיון בבקשת האישור.
המומחה בדק את שיעורי הרווח של תנובה בהתאם לכללים הנהוגים בתנובה, אחרי שבדק שהם עומדים בעקרונות כלכליים וחשבונאיים סבירים. המומחה הגיש חוות דעת, המבוססת על נתוני אמת של תנובה, והוא נחקר על ידי הצדדים.
בית המשפט בחן את ממצאי המומחה, קבע ששיעורי הרווחיות אינם ברף הנדרש כדי להקים עילת תביעה בגין מחיר מופרז והמליץ למבקש להסתלק. המבקש ביקש להסתלק מהתובענה, והשופט קבע שיש לסלק את בקשת האישור, משמצא ש”אין סיכוי של ממש כי יקבע כי תנובה תמחרה בתמחור מופרז את המוצרים שנבדקו”.
