ביהמ”ש הכלכלי, בעניין מירון מן נ’ אלקון, קבע כי תחולתם של סעיפי “אנטי-דילול” אינה מוחלטת, וכי במצבי קצה ניתן יהיה לכפות דילול מלא של שאר בעלי המניות בחברה כדי להציל את החברה מקריסה כלכלית.
תחילת הפרשה, בעסקת מכר שנחתמה בין חברת שיכון ובינוי מים לבין בעלי מניות בחברת אלקון, לרכישת מניותיהם, בתמורה להזרמת כספים לחברה, כדי לעמוד בהתחייבויותיה, במסגרת התכנית להתרחבות המפעל. חברת אלקון עוסקת במתן שירותי טיפול וטיהור בשפכי תעשיה ומחזור פסולת תעשייתית ומפעלה ממוקם ברמת חובב. מירון מן כיהן בעבר כיו”ר דירקטוריון אלקון, ובמועד האירועים החזיק בכ-6% ממניותיה.
במוקד התביעה עמדה המחלוקת לגבי פרשנותו של סעיף בהסכם שנערך בין בעלי המניות, שקבע כי לא ניתן יהיה לדלל את החזקות בעלי המניות כתוצאה מגיוס הון לכל מטרה שהיא, מקום בו לא משתתף בגיוס ההון משקיע חיצוני בנוסף למשקיע מבין בעלי המניות. הצדדים נחלקו האם יש להחיל את סעיף ה”אנטי-דילול” בכל מקרה שהוא, או שמא סיטואציה של סכנה מכניסה לחדלות פירעון מבטלת את תוקף ההתחייבות למציאת משקיע חיצוני נוסף בנסיבות שכאלה. בפרשנות הסעיף היה בכדי להשליך על השאלה האם חברת שיכון ובינוי, בעלת מניות באלקון, יכולה היתה לדלל את כל מניות החברה בתמורה לגיוס ההון והכספים שהזרימה לחברה במצב שהחברה נמצאת על סף חדלות פירעון, או שמא יש לראות את עסקת גיוס ההון תמורת הדילול כמבוטלת כטענתו של מן.
במילים אחרות, ביהמ”ש הכלכלי דן בשאלה האם האינטרס של הצלת החברה מפני קריסה כלכלית, גובר על פני עיקרון הסכמת הצדדים, מקום בו מתעוררת מחלוקת פרשנית ביחס לאומד דעתם מבחינת משמעותו של סעיף האנטי דילול.
השופט חאלד כבוב דחה את התביעה וקיבל את טענות שיכון ובינוי ואלקון. החידוש העיקרי הינו בהתפתחות שחולל פסק הדין בסוגיה של סעיפי אנטי דילול ותחולתם במקרים מיוחדים. השופט כבוב קבע כי סעיף הגנה מסוג של אנטי-דילול לא יכול לחול מקום בו החברה עומדת בפני קריסה כלכלית, שהרי עמידה דווקנית על הוראות הסעיף תוביל בהכרח לקריסתה, ותסכל את תכלית דיני החברות ועיקרון העל העומד בתשתיתם לפעול לטובת החברה.
מבין האפשרויות שעמדו בפני חברת אלקון – ללכת להליך של כינוס נכסים בהיעדר משקיע חיצוני כדי להימנע מדילול המניות, או לגייס כספים מבעלי המניות הקיימים כדי לפתור את הבעיות התזרימיות המיידיות שבלעדיהם לא היתה לחברה יכולת להמשיך ולהתקיים – ביהמ”ש העדיף באופן חד משמעי את האפשרות השנייה.
המשרד ייצג את שיכון ובינוי.
