ביום 30.5.2024 אושר במליאת הכנסת חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), (תיקון מס’ 19 והוראת שעה) תש”ט-1949 (להלן: “התיקון לחוק חיילים משוחררים“) הקובע שורה של הרחבות להגנות על עובדים ועובדות המשרתים במילואים ועל בני ובנות זוגם.
כידוע, על פי חוק חיילים משוחררים נאסר על מעסיק לפטר עובד בשל שירותו במילואים, וזאת גם במהלך שירות המילואים וכן במהלך תקופה של 30 ימים לאחר תום השירות (“התקופה המוגנת“), אלא אם קיבל היתר מוועדת התעסוקה של משרד הביטחון. החל מיום 14.3.2024 תקופה מוגנת זו בת 30 ימים הורחבה והוארכה ל-60 ימים בהתייחס לעובד ששירת במילואים 60 ימים ומעלה בתקופה שבין 7.10.2023 ועד ליום 31.12.2024.
התיקון לחוק חיילים משוחררים מוסיף הגנות נוספות, כפי שנפרט להלן:
- איסור על פגיעה בהיקף משרתם או הכנסתם של משרתי מילואים
- התיקון לחוק חיילים משוחררים קובע, כי פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של עובד או עובדת המשרתים במילואים לתקופה של יומיים או יותר, וכן במהלך התקופה המוגנת הינם אסורים, אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה של משרד הביטחון.
- לאיסור זה קיימים מספר חריגים המנויים בחוק אשר בהתקיימותם הפגיעה תהיה מותרת ללא דרישה לקבלת היתר מועדת התעסוקה של משרד הביטחון:
- הפגיעה נובעת מהוראות דין או הסכם קיבוצי;
- הפגיעה היא ברכיב שכר המשולם לעובד בהתאם לתפוקת עבודתו, והפגיעה נובעת מירידה בתפוקה של העובד ולא נגרמה מסיבות התלויות במעסיק.
- איסור הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה של עובד המשרת במילואים חל גם על עובדים של קבלני כוח אדם וחלה חזקה לפיה אם ייקבע כי חלה פגיעה בהכנסתו או במשרתו של העובד הרי שמזמין השירות, הוא שגרם לפגיעה. יצוין, כי בעניין זה ועדת התעסוקה מוסמכת ליתן צווים הן כנגד המעסיק והן כנגד מזמין השירות.
נציין כי לא חל איסור על סיום הצבה של עובד קבלן כוח אדם בתום 9 חודשים מתחילת הצבתו אצל מזמין השירות.
- יש לציין, כי פגיעה אסורה בהקיף משרה או בהכנסה של עובד המשרת במילואים מהווה גם עבירה פלילית וכן עבירת מנהלית לפי החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011.
- איסור על פיטורים בשל שירות מילואים, קריאה לשירות מילואים, משך תקופת שירות המילואים הצפוי או תדירות שירות המילואים של מי שהוא בן זוג של משרת מילואים או ההורה האחר של ילדו
- התיקון לחוק חיילים משוחררים קובע כי חל איסור לפטר:
- בן או בת זוג של עובד המשרת במילואים;
- הורה אחר של ילד עד גיל 14 או תלמיד עד לגיל 21 לילד עם צרכים מיוחדים בהתאם לחוק חינוך מיוחד, תשמ”ח-1988.
- פיטורים בניגוד לתיקון לחוק הינם פיטורים בטלים.
- הגנות לבני זוג של משרתי מילואים הנוגעות להוצאה לחל”ת
במסגרת הוראת שעה, שתקפה עד ליום 31.12.2025 נקבעו הגנות נוספות:
- מעסיק המבקש לפטר או להוציא לחל”ת, עובד שהוא בן זוג של משרת מילואים או ההורה האחר של הילד, של משרת מילואים, במהלך שירות המילואים, ובמהלך תקופה של 14 ימים לאחר תום שירות המילואים, נדרש לפנות לוועדת התעסוקה של משרד הביטחון לקבלת היתר, וזאת בהתקיים הנסיבות המצטברות הבאות:
- שירות המילואים הם “שירות חירום” (צו 8) וצפויים להימשך 21 ימים רצופים לפחות.
- העובד מסר למעסיק הודעה בכתב לגבי שירות המילואים תוך 3 ימים מהמועד בו המעסיק הודיע לעובד על הכוונה לפטרו או להוציאו לחופשה ללא תשלום.
- בהתאם לתיקון חוק חיילים משוחררים, חופשה ללא תשלום הדורשת פניה לקבלת היתר הינה:
- חופשה ללא תשלום לתקופה בלתי מוגבלת.
- חופשה ללא תשלום לתקופה רצופה של 30 ימים לפחות .
- חופשה ללא תשלום לתקופה של פחות מ-30 ימים, כאשר במהלך החודשיים שקדמו למועד היציאה, העובד כבה שהה בחל”ת, באופן בו סך מספר הימים שבהם אמור לשהות בחופשה ללא תשלום הוא 30 ימים ומעלה.
- יש לציין כי עובד שבן זוגו או ההורה האחר של הילד משרת בשירות מילואים, שהוצא לחל”ת לפני תחילת התיקון לחוק חיילים משוחררים לתקופה בלתי מוגבלת, או לתקופה שסיומה 30 יום לפחות לאחר יום תחילת התיקון לחוק חיילים משוחררים, והודיע למעסיק על כך – על המעסיק לפנות לוועדת התעסוקה שבעה ימי עבודה ממועד ההודעה מעת העובד כי בן זוגו או ההורה האחר של הילד משרת בשירות מילואים בהתאם לנסיבות המפורטות לעיל. ככל שהמעסיק לא יפנה לוועדת התעסוקה של משרד הביטחון, יראוהו כמי שהוציא את העובד לחל”ת בלא היתר שלא כדין.
- הוראות נוספות
- תקופת שירות המילואים של בן הזוג של העובד או ההורה האחר לילד לא תבוא במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים של העובד.
- היעדרות עובד בתקופת המילואים של בן הזוג או ההורה האחר לא תפגע ברצף העסקתו ולא תפגע בזכויותיו התלויות וותק.
- הוראת שעה בחוק הביטוח הלאומי קובעת כי עד ליום 31.12.2024, בן או בת הזוג של משרת מילואים שהוצאו לחל”ת במהלך שירות המילואים יהיו זכאים למענק בשיעור המקביל לתשלום דמי אבטלה.
אנו עומדות לרשותכם בכל שאלה או הבהרה ונשמח לסייע ככל הנדרש.
פישר (.FBC & Co)
|
עו”ד מורן פרידמן |
|
|
עו”ד הילה זקס |
|
|
עו”ד הדר כהן |
|
|
עו”ד קרן ברגר |
Kberger@fbclawyers.com |
ובטלפון 03-6944162
